אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק ב· רבי שמעון סופר

סימן כו

סימן כה (ב)

נ"ל לבאר מה דאיתא בש"ך סי' ט"ו סק"ב מהג"א בשם או"ז דאין לאכול עוף עד שיגדלו לה כנפים דהיינו מצה הגדולה שעל גופה שיש לה קנים, וכל עופות שאין לה כנפים אסר ר' יואל משום שקץ בה, והנה הפוסקים מביאים דבר זה בשינוי לשון, ויש לפרש פירושים שונים לפי לשונם ויען כי דבר זה נובע מרבינו יואל וכולם מביאים אותו בשמו על כן נראה משמעות לשונו, ומה שמשמע ממנו וז"ל הא"ז סי' תל"ד תנן נמרטו כנפיה כשירה ור' יודא אמר אם נטל הנוצה פסולה פירש רבינו שלמה כנפיים היינו נוצה גדולה שעל כל גופה, ונוצה היא הדקה וסמוכה לבשר שאין להם קנים מכאן אסר ר' יואל בהר"י הלוי ז"ל כל עופות משום שרץ כל זמן שלא נגדלו עליהם הנוצה הגדולה שעל כל גופה וכו' ומביא ראיי' מהירושלמי מהא דתניא דגוזלים שלא העלו כנפים אסורים משום שקץ וגו' הלכך כל העופות שלא העלו כנפים היינו שלא גדלה עליהם הנוצה הגדולה אסורים משום שקץ עכ"ל, והנה מדברי רש"י נראה בעליל שהנוצות שהם על כל הגוף, שיש להם קנים זה נקרא כנף, והדקה (הנקראים בל"א פלוימען) שאין להם קנים הם הנקראים נוצה, וצ"ל לדבריו מה שמסיים עופות שלא העלו כנפים היינו שלא גדלה עליהם הנוצה הגדולה וכן מורה פשטות הלשון וכן מובן מלשונו במס' ביצה סי' של"ב אבל העולם מתרגמינן (בל"א פליעגעל) היינו הכנפים במה שפורחים בו העופות ולדבריהם צריכין לפרש היינו הנוצה שעל כל גופה כי הכנף יש לה ג' אברים ושוכבין זה על זה רק אם העוף מעופף נפרדו זה מזה, והאבר הג' כאשר מונחין זה על זה מתחיל ראש האבר הזה במקום שהתחיל ראש האבר המחובר לגוף ומאבר הג' הזה יוצאין נוצות גדולות מאוד ויש להם קנים ארוכים ומונחים על כל הגוף עד הרגלים וכזה יש לפרש בדבריו כמו שהובא בהג"א אות ו' וז"ל וכגון שנולד עם הכנפיים דהיינו נוצה גדולה שעל גופה שיש לה כנף וגו' ובאמת מצינו בלשון אבותינו שמה שקורין בל"א פליעגעל נקרא בלה"ק גף כמבואר הרבה פעמים בסי' נ"ג אבל מצינו ג"כ שנקרא כנף כמבואר שם ס"ה והעיקר נראה כפירוש הראשון שכתבתי.

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה