אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק ב· רבי שמעון סופר

סימן כ

סימן יט

שאלה אם יש לבטל לגמרי דקדוקי ופרטי המצוה ששייך למצוה כדי לקיים עי"ז הרבה פעמים מצוה מה"ת.

תשובה בסוכה דף מ"ב ע"ב אי' במשנה, שבמקדש אם חל יו"ט ראשון בשבת נוטלין לולב, בשאר ימות החג אם חלין בשבת אין הלולב ניטל במקדש הגם שהוא במקדש מן התורה כל שבעה ומקשה בגמ' אמאי וגו' אמר רבה גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברה"י, ברש"י שם ללמוד ברכתו או נענועו עכ"ל והוא פשוט כיון דבהגבהה לבד יצא לא הי' צריך לילך אצל החכם ללמוד לכן מפרש רש"י ברכתו או נענועו. וקשה כיון דברכה רק מדרבנן ונענועו הוא רק הידור מצוה מדרבנן, שבלא נענועו ג"כ קיים המצוה אפילו מדרבנן. א"כ לא יתקנו רבנן ברכה ולא נענועו ולא יהיו צריכין לגזור עי"ז שמא יעבירנו אלא ע"כ שראו חכמז"ל שיותר טוב לבטל פעמים המצוה מה"ת לגמרי כדי שיקיימו אותה מצוה רוב פעמים בכל דקדוקיה ופרטיה, ועוד יש להביא ראיי' מדברי תוס' דף מ"ג ע"ב בד"ה לא איקלע, כשראו חכמים שעת הדחק ר"ה בשבת וטוב יותר משיחול הושענא רבא בשבת דשופר ולולב דכתיבי בהדיא לא אתי לפקפוק בהו בשאר שנים אבל ערבה דרבנן אתי לפקפוק, וגו' ואם הוא בטל לגמרי משתכח תורת ערבה עכ"ל חזינן שמשום חשש שיתבטל מצוה דרבנן עקרו כמה פעמים מצוה מה"ת לגמרי, ויש לומר שאין ראיי' כ"כ מזה שבערבה חששו שלא תשתכח תורת ערבה לגמרי ויוכל להבטל מצות ערבה לגמרי משא"כ בברכה ונענועים שהמה רק פרטי המצוה ולא ישתכח לגמרי המצוה, מ"מ ראיי' ראשונה מרש"י קיימת.

צריך לי עיון טובא, בין לרש"י שמפרש לפי שאינו בקי בברכה ובנענועים, או לפי שמפרשים שאינו בקי להגביה הלולב לפי הסוגיא שם אשר כתבנו, הלא ביום ראשון כבר למד ענין הגבהה והברכה והנענועים, א"כ מה צריך לו עוד בשאר ימות החג לילך לבקי וללמוד, ולמה גזרו במקדש בשבת שבשאר ימות החג משום שמא ילך לבקי וילמוד דקדוקים וטפל למצוה מה שכבר למד בימים הקודמים.

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה