התעוררות תשובה חלק ב· רבי שמעון סופר
סימן יג
רבים ראו כן תמהו על מה שכתוב בספרים, ישראל ר"ת יש ששים רבוא אותיות כתורה, ולפי המספר אינם רק מעט יותר מן החצי, ועלה בדעתי הענין לפרש כך הנה אם איש נאמן יבא ויעיד לנו על מעשה שראה בעצמו, גם יעיד לנו שראה על זה אות מן השמים, זה נאמן לנו מאוד, ואם יבא עוד איש אחד כמוהו ויספר כמו כן אזי נאמן לנו הדבר יותר, ואם מאה יבואו ויספרו לנו כן אזי יתאמנו הדברים עוד יותר, ומכש"כ אם יבואו אלף ואלפים, ומכש"כ ס' רבוא, והנה ששים רבוא ישראל עמדו על הר סיני ופנים בפנים דבר ה' עמם ביום הקהל, ואי' במדרש שלכן כ' אנוכי ה' אלוקיך בלשון יחיד שעם כל אחד דבר הקב"ה לבדו, וכל אחד מהם ראה את אותותיו מן השמים במתן תורה את ההר בוער באש, מתוך חשך ענן וערפל וכל עם רואים את הקולות, שראה הנשמע היינו שראו את הקול, ועל זה יש לנו ששים ריבוא ישראל שכל אחד ראה אות על התורה, אם כן יש לנו ששים רבוא אותות וזה ששים רבוא אותות לתורה ומצינו אותיות פירושו אותות, יעויין ברש"י ישעי' סי' מ"ה פ' י"א על פסוק האותיות שאלוני.
ב) ונ"ל מה שאי' בשאלתות דרב אחאי בפ' בהר וז"ל ת"ק סבר לתלתין בדדא, ר' יודא סבר בתלתא בדדא' ר' יוסי ור"ש סבר לשתי שבתות בדדאי וכתב בשאילת שלום אות כ' שלדעתו צ"ל כדרא ורצונו לומר כל אחד לפי שעור דורו הוא תמוה (עיין ח"ס יו"ד סי' רפ"ד) לענ"ד הדבר פשוט כפשוטו רק קודם האלף של כדר"א צריכין לסמן שני קוין היינו כדר"א והוא ר"ת כדברי רבי אליעזר, והוא גמ' מפורשת (ר"ה דף ז' ע"ב) שר' אליעזר סבר שדוקא שלושים יום בשנה חשוב שנה ולא כר' מאיר שסבר שיום אחד חשוב כשנה, ואי' שם בגמ' ות"ק (שהוא סבר ל' יום ימי קליטה) צריך שלושים ושלושים, כדברי ר' אליעזר ולר' יודא שסבר ג' ימים ימי קליטה צריך ג' ושלושים כדר' אליעזר, ר"י ור"ש שסברי שתי שבתות ימי קליטה צריך שני שבתות ושלושים יום, וזה שאמר השאלתות ת"ק סבר בתלתין וכדר"א כדברי רבי אליעזר היינו שצריכין עוד שלושים יום נוסף שיהא חשוב שנה, וכן ר' יודא סבר לתלתא כדר"א כדברי ר' אליעזר, וכן ר' יוסי ור"ש סברי י"ד יום וכדר"א כדברי ר' אליעזר היינו שנוסף עוד ל' יום.