אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק א· רבי שמעון סופר

סימן רכה

סימן רכד

נסתפקתי אם מותר לאכול קודם תקיעת שופר דפשוט למה יגרע מנטילת לולב שאסור לאכול קודם כמתני' סוכה ל"ח ע"א וכדפסק בשו"ע או"ח סימן תרנ"ב ס"ב אך אחר שראיתי שרבים אינם נזהרים בזה וכהיתר גמור להם אמרתי כי פלא שלא נזכר דבר זה ולא רמז ורמיזה בש"ס ופוסקים מזה לולב נזכר במתני' וקודם מנחה וק"ש נזכר במתני' שבת דף ט' ע"ב ובשו"ע סימן רל"א קודם קריאת המגילה בשו"ע סימן תרצ"ב קודם הדלקת נר חנוכה במג"א סימן תרע"ב סעק"ה בשם מהרש"ל וקודם שריפת חמץ סימן תל"ג במג"א סימן תמ"ה סעק"ב (ובנחלת צבי ביו"ד קודם המילה אם מותר לאב לאכול משום מצות וביום השמיני) אבל משופר לא ראיתי בשום מקום ואולי משום אימת הדין חין לחוש שישכח מלשמוע התקיעה וכמו שהתירו לקרות לאור הנר ביוהכ"פ ולא חיישינן שמא יטה כמבואר בהל' שבת סימן ער"ה ובאמת גם יש לדון אם מותר לאכול קודם הלל אין לומר דמותר משום דחביבא לא ישכח ר"ה כ"ג ע"א דגבי שופר תרי קלי משתמע דאיידי דחביבא יהבי דעתיהו ושמעו הא גם מגילה חביבא כדתנא בהלל ובמגינה אפילו עשרה קורין כאחד (כדאי' בש"ע או"ח סימן תפ"ח סעי' ב') משום דחביבא יהבי דעתיהו וראיתי בשאילת יעב"ץ ח"א סימן מ' שדן אם מותר לאכול קודם הלל אבל לא כח דעתי במה שמקל שם בלי טעם מוכרח. ועוד יש ליתן טעם עפ"י מה דאיתא ר"ה פ"ד דף למ"ד ע"ב פעם אחת נשתהו העדים מלבא ונתקלקלו הלוים בשיר שרוב פעמים לא באו העדים בשחר והיו ממתינים כל היום על העדים לפ"ז לא היו תוקעין בשופר עד שקדשו ב"ד את החודש ומברכים ותוקעים ובפרט לפי מה שביארתי במקום אחר לפי מה שכתבו רבותינו אחרונים ז"ל שבמ"ע גם הרמב"ם מודה ספק דאורייתא להחמיר מ"מ בספק אם נתחייב בעשה כל העולם מודה דפטור מן התורה אם אחד תוקע קודם קידוש החודש שאז הי' פטור מן התורה א"כ הוי אינו מחוייב בדבר וא"כ אם קידש אח"כ ב"ד החודש צריך לתקוע עוד הפעם כיון שהתקיעה הראשונה היה בעת שהיה פטור שהוא דומה למי שתקע בעת שטותו ונתרפא שצריך לתקוע עוד הפעם ובכמה פעמים שלא באו עדים אלא סמוך למנחה ולא רצו חכמים לאסור מלאכול מפני שנתבטל משמחת יו"ט וכבוד יו"ט שהוא מן התורה כפי מה שפסקינן ר"ה אסור בתענית וחייב לאכול ולשמוח ואיתא בשו"ע סימן תקצ"ז סעיף א' ועיין ברא"ש סוף מסכת ר"ה ואיתא במג"א סימן תרנ"ב סע"ק דאם לא הביאו לו לולב לא יתענה יותר מחצות כיון דאסור להתענות בחוה"מ ומכש"כ ביו"ט לכן לא גזרו חכמז"ל לאסור לאכול כיון שהרבה פעמים לא קדשו החודש עד אחר חצות וממ"נ אם לא באו עדים א"כ אותו יום חול פשיטא שמותר לאכול ואם באו עדים ונתקדש היום א"כ יו"ט הוא ואסור להתענות ועוד כיון שכל איסור זה לאכול קודם המצוה רק מדרבנן לא החמירו בספק שמא יבואו עדים וכיון שמעיקרא לא נאסר הגם שאנו עתה בקיאין בקביעא דירחא ושניהם יו"ט בודאי עדיין בהתירו עומד כמו אז ואין בידינו לאסור מה שלא אסרו חכמים כי"ל וק"ל.

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה