התעוררות תשובה חלק א· רבי שמעון סופר
סימן ריד
שאלה היאך משערינן אכילת פרס.
הנה בנידון שיעור אכילת פרס ובפרט ביוהכ"פ יש לעיין אם משערים באדם בינוני דעלמא כשיעור ג' אכילת ביצים שלו או כל אחד כל אדם ואדם לפי דרכו באכילתו כי אולי טבע העיכול ודרך אכילתו של אדם קשורים זה בזה ואם גם נשער באדם בינוני של סתם בני אדם הלא יש מאכלים שצריך זמן הרבה באכילתם משאר מאכלים כגון ירק או בשר וראיי' לדבר מסוכה דף ה' ע"ב חטה לכדי אכילת פרס בבית המנוגע פת חטים ולא פת שעורים מסב ואוכל בליפתן וברש"י שם פת חטה נאכל מהר מפת שעורים ובאמת הרמב"ם רק בה' טומאות נגעים מביא פרס חטה מיסב ואוכל בלפתן ולא בשאר מקומות כל היכא דמביא שיעור אכ"פ וכן מוכח מגמרא דלא נקט סתמא חטה לאכילת פרס רק נקט לבית המנוגע דווקא ואם כן כמה טרחו רבותינו זי"ע [ובראשם החת"ס בחלק ששי] כמה מיניטען הוא אכילת פרס הלא אין כל אדם וכל המאכלות שוות ובביצה עצמו יש חילוק בשיהוי אכילתו בין צלוי ובין רכה ובין חי'. ב) לפי מה שכתב הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות שבהמחה חלב ודם שיעורו ברביעית כמו משקה אם כן ביצה חי' אינה עבה מחלב המהותך כאשר אנו רואים בחוש אם נשער בגומע ביצה חי' מיום הכפורים כמו שתיי' ברביעית ויש שני קולות בזה דצירוף רביעית והוא בכדי שתיית רביעית לבד ולא באכילת פרס לרמב"ם ואין צריך להמתין כל כך אם רוצה לחזור ולשתות (משא"כ לראב"ד) ועוד בסימן תרי"ב באו"ח הובא בדג"מ משום מהרי"ל ששני קליפות בלא ביצים המה רביעית כמו ביצה ומחצה בקליפתה ולפ"ז כיון ששיעור מלא לוגמיו לא פחות מרוב רביעית הוא א"כ מותר לשתות ביצה כולה משא"כ אם נידון אותו כאכילה שיעורו פחות דכותבת הוא מעט מכביצה בלא קליפה יעוין שם בסימן תרי"ב ובדג"מ שם וכל זה נחוץ לדינא.