אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק א· רבי שמעון סופר

סימן רי

סימן רט

שאלה אם מחויב לעשות בשמיכה או בכרים וכסתות שמכסה גופו בהם בשעת שינה ציצית אם יש להם ארבע כנפות.

תשובה כבר הובא דבר זה במג"א סימן י"ח סעק"א מביא שיטת וסברת המרדכי להקל ומביא ראיי' מספרי נגד הני רבוותא דמחמירים והצריכו לעשות ציצית בהם וראיי' מתוספות להיפך נגד סברת המרדכי ומסיק אם הוא של צמר יחמיר לעשות כנף אחד עגול ע"כ. והנה יש לדקדק למה כתב דווקא בשל צמר יעשה כנף אחד עגול ולא בשאר בגדים ויש לומר כיון דבפשתים בלאו"ה פלוגתא דרבוותא אם יעשה בהם ציצית כמבואר סימן ט' במחבר בסימן י"א ועיין טו"ז שם הטעם וגם רמ"א לא התיר אלא היכא דאי אפשר שלא לבטל ממצות ציצית, דמשום כסות לילה נגעו בה ובשאר בגדים שאינן של צמר ופשתים פסק המחבר בסימן ט' סעיף א' שרק מדרבנן מחויבים וכיון שיש סברת המרדכי בלאו"ה להקל לגמרי לכן דווקא בשל צמר שמחויב בציצית ומחויב לכולי עלמא מן התורה החמיר משא"כ באינך בגדים סומכים להקל יען כי גם בעיקר הדבר אם גם הוא נחשב ללבישה ממש גם בזה הוא פלוגתא אם כסות המיוחד ללילה מחויב אם מכסה בו ביום והוא פלוגתת הרא"ש ורמב"ם כמבואר שם ריש סימן ח' כי"ל בכוונת המג"א מכל מקום נשמע ומוכח מזה דלצאת ידי כל השיטות יעשה כנף אחד עגול גם אם המה מפשתים או משאר מינים ובפרט כמנהג עכשיו שהרבה בני אדם מאריכין בשינתם וישנים כמה שעות ביום כמעט כל כך שעות כמו בלילה לאותן בני אדם הוא מיוחד ליום ולילה, והנה לרמב"ם חייב אם ישן בה ביום הגם שמיוחד ללילה ולרא"ש הגם שפוטר במיוחד ללילה אם לובשו ביום מ"מ במיוחד לשניהם ליום ולילה גם הרח"ש סובר דחייב אפילו בלילה כדאיתא שם מכש"כ ביום שמחייב בו בציצית א"כ בזמן הזה יש להחמיר בוודאי דהמג"א לא הקיל אלא באם אירע שישן גם ביום כדמוכח לשון הטו"ר וז"ל וסדינין אעפ"י שישן בהם בבקר כסות לילה מיקרי דעיקר תשמישן בלילה ואינו חייב רק לרמב"ם משא"כ האידנא י"ל שגם הטור מודה ובפרט בשמיכה שהיא אינה עבה כל כך (דעקקע) שרובא דרובא לא נעשה לכסות אלא בקיץ ובקיץ רוב השינה היא ביום באשמורת הבוקר כי הלילה קצרה מאוד כידוע.

והנה נראה קצת ליישב תמיהת המג"א על הא שאיתא בב"י שהמנהג פשוט שלא להטיל ציצית בסדינים בין של צמר ובין של פשתים ותמה המג"א למה ויש ליישב על פי מה שהובא במחבר סימן יו"ד סעיף י"ב וברמ"א שם וז"ל כיון שאין עשוים שיהי' ב' כנפות מכוונים שיהא ב' לפניהם ושנים לאחריהם פטורים לפ"ז ה"ה בסדינים ששוכב בהם אין בשעת שכיבה ב' כנפות לפניו וב' לאחריו אם המה מונחים עליו ומכסים אותו ויש לומר דהמג"א לא נחית להכא ליישב הב"י בזה לפי מה שמביא המג"א בס"ק י"ג וז"ל במלבושים שלנו שכל ד' כנפות לפניו וא"א להלבישן בענין אחר" אין חייבים בציצית לכן נהגו להקל עכ"ל משמע אפילו אין ב' לפניו וב' לאחריו רק שיכול להלביש כן הבגד שיהי' ב' לפניו וב' לאחריו חייב ודקדק כן בל"ס מלשון רמ"א שם וז"ל הואיל ואין כנפיהם "עשוים" שיהי' ב' לפניהם וב' לאחריהם מכוונים זה כנגד זה פטורים עכ"ל ולא נקט הואיל ואין שנים לפניו ושנים לאחריו רק שאין עשוים שיהיו ב' לפניו וכו' כן יש לדקדק קצת מדבריו שוב ראיתי שכל זה הוא לשון הד"מ ויען כי המג"א מסיק שם סעיף י"ג דיש להחמיר שירא שמים יעשה קרן אחד עגול דכל היתרים הללו רופפים המה לכן בוודאי י"ש שיחמיר לעשות קרן אחד עגול בכל אלו הכרים והכסתות ושמיכה.

אבל זה פשוט אצלי לפי מה שנוהגים שהכסתות והשמיכה מציעים עליהם סדין אחד לבן והכרים והכסתות והשמיכה מונחת בו פשיטא שהסדין הנ"ל פטור כיון שהוא טפל לעיקר הכסתות הגם שיש לו להסדין ד' כנפות פטור וראיי' מהא דאיתא במג"א סימן יו"ד סעיף ה' וז"ל דאם הטלית של עור ותחתיו תפור בבגד דפטורה וה"ה איפכא דהא שתחתיו טפל לעיקר הבגד עכ"ל ה"ה בזה דהסדין שמציעים ומכניסים הכרים והכסתות ושמיכה היא הסדין רק טפל ממילא פטורה רק הכרים וכסתות ושמיכה שמכסים בו והמה העיקר בזה יעשה קרן אחד עגול כנ"ל.

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה