אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק א· רבי שמעון סופר

סימן רטז

סימן רטו - ב

נסתפקתי (בלעבער טראהן עהל) שומן של דג טמא שנמחה באור ומראהו כשמן ויש לו טעם פגום קצת אם מותר דכדרך אכילתן מקרי שכל העולם אוכלין אותו כך רק על דרך זה שנמחה באור תחלה ושותן אותו לרפואה להברות גופם החלש קצת, וספיקתי לשיטת התוספות ע"ז דטעמא דאמרינן שרצים חידוש הוא כיון שהם פגומים ואעפ"כ התורה אסרתן ה"ה זה בכלל שקצים יחשב שקץ המים הוא הגם דמבואר ברמב"ם מאכלות אסורות שדגים טמאים לאו בכלל שקצים הם מ"מ וכי עלה על דעת אחד לומר שדגי המים ובהמות ושקצים ורמשים וחיות ועופות אשר טעמם פגום שלא אסרתן תורה הרי הכל אסרה התורה ופשוט הוא אם כן מי התיר שומן של דג זה ומאי שנא.

ואם גם נאמר שהדג בעצמותו טעמו לשבח ושומנו פגום לכן מותר זה אינו דילמא כי היכא דאסרו התורה הטמאים אשר טעמם פגום מעיקרא ה"ה הטמאים אם מהם לשבח ובהם גם לפגם מעיקרא מעיקר ברייתו אסורים מנ"ל לחלק בשלמא מה שנפגם והבאיש אחר כך יש לומר דפקע איסורי' אבל לא בזה וגם בזה גופא איכא סברת הה"מ בפירוש הרמב"ם דבשרצים הפגומים אם הבאישו מותרין גם כן והפר"ח אוסר ולא דמי לאכל מררת השור שאינו ראוי לאכילה כלל והוא מר מאוד ואין שום אדם אוכל ויוכל לאכול אותו וכדומה והוי שלא כדרך אכילתן והנאתן וגרוע יותר מהקרנים והטלפים שפטור האוכלן ועוד וכי נימא משום טעם פגום קצת הוי אינו ראוי לגר דבאמת הר"ן מקשה ג"כ על קדירת אינו בן יומא דמותרת וכי לא הוי ראוי לגר ובזה ודאי צריך עיון לענ"ד. (עיין לעיל תשובה קי"ט.)

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה