התעוררות תשובה חלק א· רבי שמעון סופר
סימן קפה
בענין הדלקת נגר חנוכה למהדרין ומהדרין מן המהדרין האיך עיקר להלכה
הנה עורר כבר הטו"ז ב סימן תרע"א שיש חידוש הספרדים נוהגים כתוספות שמהדרין מן המהדרין שמוסיפין בכל לילה נר אחד אינם נוהגים הידור הראשון רק הבעל הבית לבד מדליק וכן פסק המחבר והאשכנזים נוהגים כרמב"ם שגם המהדרין מן המהדרין עושין הידור ראשון שכל אחד מדליק ומוסיף והולך כדאיתא ברמ"א והנה לדידן ניחא לכו"ע כיון שאנו מדליקין בפני' ממש א"כ כל אחד ואחד יכול להעמיד כרותיו במקום מיוחד והוי היכר בנרות כמה ימי חנוכה הם כדאיתא ברמ"א שם שיזהיר כל אחד להעמיד ברותיו במקום מיוחד אבל לרמב"ם קשה למה לא חייש לסברת התוספות וסבר שמהת"ה עושין גם הידור ראשון א"כ לא הוי היכר כמה ימים הנכנסים וכמה היוצאים ונראה ליישב הרמב"ם בפשיטות דהרמב"ם כתב בהלכות חנוכה דאם בני בית עשרה המה הבעל בית מדליק בלילה הראשונה עשרה נרות כנגד בני הבית ובליל ב' עשרים ובליל ג' שלושים ובליל שמיני שמנים א"כ שפיר הוי היכר כמה ימים היוצאים כיון שבלילה ראשון מדליק עשרה ובליל ב' עשרים ומוסיף תמיד כל הלילה עד שמונים א"ם שפיר הוי היכר ולילה הראשונה הכל יודע שהוא לילה הראשונה כי ההיכר אינו צריך אלא לידע כמה ימיה הנכנסים וכמה ימים היוצאים וי"ל שדקדק הרמב"ם מהגמרא שבעל הבית מדליק בעד כולם דזה לשון הגמרא מהמ"ה בית שמאי אומרים לילה ראשון מדליק שמנה וכו' ובית הלל אומרים מדליק אחד ונקט מדליק לשון יחיד ואי מהמ"ה עושין גם הידור ראשון וכסברת התוספות שכל אחד מדליק ה"ה מהמהד' לו לומר בלילה הראשון מדליקים בלשון רבים ומזה דקדק הרמב"ם שבעל הבית מדליק בעד כולם ומהמ"ה להוסיף בכל לילם כנגד כולם וכן משמע מלשון הברייתא דקאמר המהדרין כר לכל אחד ואחד ולא קאמר מדליק בל אחד ואחד משמע כרמב"ם ז"ל דבע"ה מדליק בעד כל אחד ואחד וכן משמע מלשון רב הונא כר שיש לה שתי פיות עולם' לשני בני אדם ולא קאמר מדליקין בה שני בני אדם וכן מהא דקאמר רבא מילא קערה שמן והקיפה פתולות וכפה עליה כלי עולה' לכמה בני אדם ולא קאמר מדליקין בו כמה בני חדם וכן משמע מרש"י ז"ל שסבר כרמב"ם ז"ל שמפרש על הא דעולה לשני בני אדם בד"ה שני פיות ובסוף הדבור וז"ל למהדרין נשעושין' נר לכל אחד ואחד ולא קאמר למהדרין שמדליקין כל אחד ואחד והנה בתוס' דף כ"א ע"ב בד"ה מצוה להניח אל פתח ביתו כתבו שמי שדר בחדר בפנים ואין פתח חדרו לר"ה מניח על פתח חצר מבחוץ וקשה קצת לתוספ' דסברי דצריך היכר בנרות כמה המה ימי חנוכה א"כ בנר אחד שיש לה שתי פיות אם מדליקין בו שנים בליל ראשון הלא יטעו לחשוב שליל שניה היא וצ"ל דהעוברים ושבים יודעים שדרים בחצר הזה ב' בני אדם ויאמרו ששנים הדליקו בו אבל קצת קשה לתוס' דאיתא בברייתא אם הי' דר בעלייה מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים לרש"י ניחא דסבר דאם אין חדרו פתוח לר"ה מניח בפתח חדרו בחצר ואין רואים כרו העוברים ושבים בשוק טוב יותר להניחו בחלון הסמוך לר"ה כדי שיראו אותו בשוק אבל לתוס' דגם הדר בפנים מניחו בפתח חצרי מבחוץ א"כ למה הדר בעלייה ידליק בחלון וצ"ל כיון שגם בחלון רואין אותו העוברים ושבים ממרחק לא הטריחוהו כולי האי ותמיה לי לרבינו המחבר שכתב שמהמ"ה רק הבעל הבית מוסיף והולך וכתב אפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו ייתר וזה לא כשיטת הרמב"ם רק כשיטת התוספות. והנה שם בגמרא דף כ"א ע"ב איתא דחד מ"ד אמר טעמא דבית שמאי כנגד ימים הנכנסים פירש"י העתידים לבא וטעמא דבית הלל כנגד ימים היוצאים ופירש"י שיצאו כבר וזה שהוא עומד בו נמנה עם היוצאין עכ"ל ותמוה למה לבית שמאי היה יום ראשון נמנה עם ימים הנכנסים ולבית הלל יום ראשון נמנה ליום שיצא כבר ובליל שני מדליק שנים כאלו כבר יצאו שני ימים ויש ליישב הא הלכה הדלקה עושה מצוה וכבתה אין זקוק לה א"כ כיון שהדליק כבר יצא ביום ראשון עיקר מצות הדלקת נר חנוכה לכן נמנה לענין מצות הדלקה ליום שיצא אבל בית שמאי יש לומר שסבור כבתה זקוק לה א"כ הגם שהדליק לא קיים עדיין מצות הדלקה עד שהוא דולק והולך זמן שיעורו א"כ בשעת הדלקה נמנה עוד עם ימים הנכנסים עד שידליק כל שיעורו ובאמת הלכה כבית הלל והלכה כבתה אין זקוק לה לה ואין להקשות א"כ רב הונא ורב חסדא דסברי כבתה זקוק לה א"כ סברו כבית שמאי ויש לומר דהמה סברו דטעמייהו דפלוגתייהו איננו כנגד ימים הנכנסים והיוצאים אלא כמ"ד דטעמייהו ופלוגתייהו כנגד מעלין בקודש וכנגד פרי החג.
והנה איתא שם דאמרוה רבנן לשמעתיה דטעמיה דרב משום דאסור להשתמש לאורה קמיה דאביי משמיה דרבי ירמיה ולא קיבלה כי אתא רבין אמרוה רבנן קמיה דאביי משמיה דרבי יוחנן וקבליה אמר אי זכאי גמירתיה לשמעתיה מעיקרא ומקשה הגמרא והא גמרא ותירוץ נפקא מיניה לגירסא דינקותא פירש"י מתקיים יותר משל זקנה ומקשים הא איכא נפקא מיניה טובא לאפרושי מאיסורא אי גמרא שאסור להשתמש לאורה היה נזהר מלהשתמש לאורה אי לא גמרא לא היה נזהר וי"ל דהלכה זו שאסור להשתמש לאורה זה קבל והראייה דרב גופיה אמר אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה כדאיתא שם דף כ"ב ע"א רק שלא קיבל להא דאמר שמעתיה משמיה דר' ירמיה וקיבלה משמיה דרבי יוחנן שהוא אמר להא שמעתיה ונפקא מיניה לגירסא דינקותיה שהיה זוכרו היטב ולא ישכח לאמרו בכל פעם משמיה דרבי יוחנן לומר דבר בשם אומרו שמביא גאולה לעולם וטעמא גופיה שלא קבל משמיה דרבי ירמיה וקיבל משמיה דרבי יוחנן מבואר בחידושינו על סוגיא דכבתה.
ואיידי דאיירי אכתוב מה שחנני השי"ת לבאר סברת הרי"ף דכתב אמר ר' זירא אמר רב מתנא אמר רב פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת מדליקין בחנוכה בין בחול בין בשבת קסבר אסור להשתמש לאורם ולא אתי לאטווי ותו מדמדליקין בהן בחנוכה בשבת מכלל דאי כביא לא מדליקין לה שמע מינה כבתה אין זקוק לה והקשו עליו למה ליה לאוכוחי משבת דכבתה אז"ל יוכיח אותו מדמדליקין בהן בחול כדהוכיח כך רבא מרב הונא וגם מרב חסדא מדסבירא להו אין מדליקין בהן בחול דכבתה זקוק לה א"כ מדסבר רב מדליקין בהן בחול ש"מ כבתה אין זקוק לה [ובפני יהושוע איתא דלא מוכח מרב כ"כ מדמדליקין בהן בחול דכבתה אין זקוק לה דילמא זקוק לה רק לא חייש להא דלמא פשע ולא מתקן לה לכן מוכיח מדמדליקין בין בשבת דאסור לחזור ולהדליקו אבל על זה קשה כיון דרבא היה מוכיח כך מרב הונא והגמרא מרב חסדא כיון שמדליקין בהן בחול א"כ ש"מ כבתה זקוק אם היה די הוכחה זו לרבא ולגמרא בלי פקפוק למה לא היה די ג"כ לרי"ף] ונראה לי לבאר דלכאורה אי אסור להשתמש לאורה למה ניחוש בכבתה דלמא פשע ולא מתקן לה כיון שאסור ליהנות משמן זה למה לא יתקן וכי מה הנאה יש לו אם לא יחזור וידלקנה בשלמא בז' ימי הלילות יוכל לשמרו להדליקו בלילה הבא וירויח בזה שמן אבל בליל השמיני למה לא יתקנה ודוחק לומר שיכול לשמור שמן מועט זה לשנה הבאה כי אינו כדאי לו זה לשמור כל השנה ובפרט לפי מאי דפסקין בשו"ע סימן תרע"ז סעיף ד' ובמ"גא סע"ק י"א שאסו' לשמרו לשנה הבא' מפני התקל' ויש לדחוק ולומר כיון שאסרו חז"ל להדליק בשבעת הלילות משום דלמא פשע אסרו גם להדליק בו ליל ח' משום לא פלוג אבל נלע"ד תירץ מרווח ביותר כי הר"ן בסוגיא דכבתה כתב סברא לחלק למה מותר שמן מנר שבת מותר להשתמש בה אחר שבת ומותר שמן בנר חנוכה אסור ליהנות ממנו אחר חנוכה משום דהוקצה למצותה הלא גם נר שבת מצוה היא יהא אסור אחרי שבת ליהנות ממנו מפני שהוקצה למצותה ומחלק דנר שבת בשבת גופא בשעת מצותו רואין ומשתמשין בו א"כ אין סברא שאחר שבת יהא חמור משעת מצותה משא"כ בנר חנוכה שגם בחנוכה גופא אסור להשתמש בה כנ"ל כוונתו לפ"ז למ"ד דסבר מותר להשתמש לאורה מותר באמת בהנאה מותר שמן מנר חנוכה כיון דבשעת מצוה גופא מותר ג"כ מותר להשתמש בה ממילא לדידיה שפיר יש לגזור דלמא פשע ולא מתקן כיון שיכול ליהנות בו תשמיש חול ולפ"ז הא דאמר רבא דטעמיה דר' הונא דמותר להשתמש לאורה לא היה מוכיח דווקא מהא דאמר רב הונא דאין מדליקין בו בשבת אלא אפילו מהא דאמר אין מדליקין בהן בחול והטעם משום דסבר כבתה זקוק וחיישינן דלמא פשע ולא מתקן א"כ ע"כ סבר דמותר להשתמש לאורה דאי היה אסור להשתמש לא הי' מקום לגזור דלמא פשע ולא מתקן משום דבלאו"ה אסור ליהנות ממנו ומיושב בזה סברת הרי"ף דרב דסבר אסור להשתמש לאורה א"כ אין מקום לגזור דלמא פשע ולא מתקן לה לכן הוכיח הרי"ף זה מדסבר מותר להדליק בהן בשבת ע"כ מוכח מזה דכבתה אין זקוק לה משא"כ ר' הונא ור' חסדא דסברו מותר להשתמש לאורה שפיר י"ל דטעמייהו משום דסברו דכבתה זקוק ויש לחוש שיפשע ולא יתקן משום דסברי דמותר להשתמש לאורה.