התעוררות תשובה חלק א· רבי שמעון סופר
סימן קעז
ליישב תמיהא על שו"ע או"ח שלא הביא הא דמשנכנס אדר מרבין בשמחה והא משנכנס אב ממעטין בשמחה מביא המחבר ב סימן תקנ"א הלא איתא גם דבר זה בגמרא תענית דף כ"ט דאמר רב פפא משנכנס אדר מרבין בשמחה.
ונלע"ד ליישב בגמרא דידן לא מצינו שום הקדמה לקריאת המגילה רק י"א י"ב וי"ג אבל בירושלמי איתא דיכולין לקרא מר"ח מדכתיב החודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה וכיון דכל החודש נהפך לשמחה יכולין לקרות המגילה מר"ח רק מסיים שם א"ר חלבו אמר רב ובלבד עד ט"ו דלא יעבור כתיב) וכיון דהמחבר ב סימן תרפ"ו מביא בשם י"א דיכולין לקרות המגילה מריח וברמ"א שם איתא והכי נהוג מובן מאליו דמרבין בשמחה מר"ח כיון דהא דקרינן המגילה מר"ח יליף מהא דשמחה נוהגת בכל החודש.
ויש לעיין אם מקדימין לקרות המגילה קודם י"ד להולך בספינה או בשיירא אם צריך לקרות גם בלילה ואין לדמות לבני הכפרים שמקדימין שאיתא בר"ן שלא היו קורין המגילה בעיר אלא ביום דעיקר מצוותה אבל לא בלילה דיש לומר דלהם פטרו רבנן מקריאת הלילה משום דלא היו יכולין לקרות משום דלא היו בקיאין בקריאת מגילה משא"כ שאר בני אדם המקדימין כגון הולך בספינה הבקיאים לקרותה צריכין לקרות גם בלילה.
יש לעיין הא דאמרינן ניחא ליה לאינש למיעבד מצוה בממוני' אם גם במצוה שאיננו חיוב גמור רק רשות ההלכה כן היא כגון מה שפסק רמ"א שמותר ליקח לולב חבירו בחוה"מ שלא מדעתו לצאת בו אם גם נשי דידן שנוהגות ליטול לולב ולברך עליו יכולים לעשות כן, ונראה לענ"ד להביא ראיי' מדברי המג"א דשרי דעל מה דהביא רמ"א בה' ציצית דמותר ליקח טלית חבירו שלא מדעתו ולברך עליו כתב במג"א שם בשם הרא"ש דטלית שאולה דינו לברך עליו כמו שאשה מברכת על מעשהז"ג כן בטלית שאולה שפטור יכול לברך ואעפ"כ כתב רמ"א מותר ליקח שלא מדעתו מוכח שגם במצוה שאינה חיובת הלכה כן.
ועל קושית התוספות יו"ט ריש מסכת' שבת למה בעל הבית חייב הא פסקינן טעה בדבר מצוה ועשה מצוה פטור מחטאת והוא מקיים מצות צדקה החיובית ביומי' יעוין שם נלע"ד כן דוקא במצוה חיובית בין אדם למקום נאמר זה אבל במצוה חיובית שבין אדם לחבירו הואיל וחבירו יכול למחול על מתנת העשיר ושיהא אצלו כאלו התקבל וניתן למחילה בזה לא ניתן שבת לדחות מאומה ולפטרו מחטאת, וראיי' לזה קצת מאונס בתולה שהיא שניי' לו מדברי סופרים שאסור לקיימו הואיל וניתן למחילה ויעוין בזה בסוגיא באביו שאמר לחלל שבת ובסוגיא ברכות דף כ"א בסוגיא גדול כבוד הבריות.