התעוררות תשובה חלק א· רבי שמעון סופר
סימן סג
שאלה למה אין אנו נוהגים במים אחרונים משום דלא שכיח מלח סדומית גבן ולא מן מזוהמות ידים ונתנו חז"ל גם טעם משום דמים אחרונים הרגו הנפש והרי"ף הביא האי טעמא, ובמידי דסכנתא היה לנו להחמיר ליטול משום האי טעמא.
תשובה כן באמת תמה הב"י באו"ח (סימן קפ"א) על זה והד"מ מביא על זה דאעפ"כ א"א נוהגין במים אחרונים ונ"ל הנה לכאורה יפלא היאך נתנו סימן שאכל טלופחי (מס' יומא פ"ג ע"ב) הא אשתו היתה יכולה לחשוב ולעלות על דעתה שבלי ספק היה דבוק בפיו או בידיו מאותו מאכל שאכל בצהרים ועי"ז ידע מה אכל ונתן סימן זה דידעה דרחץ מים אחרונים דהכל נהגו בזה משום סכנת מלא סדומית וממילא לא היה מנכר בפיו ובידיו מה שאכל והוה סימן טוב ולפ"ז כיון שאנו אין נוהגים במים אחרונים דלא שייך גבן מלח סדומית ממילא אין זה סימן דבקל יוכל לחשוב דהרגיש ממה שהדביק בידיו או בפיו וממילא לא שייך שיגרים הא דלא הרגו הנפש אבל מ"מ מוכח לפי טעם זה דהנוהגים לרחוץ מים אחרונים צריכים לרחוץ גם פיו לנקות מה שדבוק בו משיורי מאכל וכן ראיתי נוהג כבוד מר אאמ"ו זצ"ל זיע"א וכן נראה מרש"י יומא שם.