התעוררות תשובה חלק א· רבי שמעון סופר
סימן מח
שאלה אשה שעשתה סוכה לעצמה ואכלה בה אם אסורה ליהנות ממנה ובנוי' כיון שאינה מצווית ולא קיימה בה מצוה גמורה ואם אסורה צ"ע אם גם בנוי בתשיעי אסורה.
נ"ל כיון דאכלה בה לשם מצוה ובפרט לדידן דנשים מברכים על מצות עשה שהז"ג ה"ה דאסורה לה, אבל איש אם צריך להחמיר בו בסוכתה ובנוי סוכה שלה ובפרט בתשיעי צ"ע, והנה לרש"י דמפרש סוכה מ"ח ע"ב דאתרוגי קטנים שלא הוקצה למצוה גמורה מותר לאכול מיד ה"ה בסוכה של אשה שלא הוקצה למצוה גמורה, אבל רש"י מפרש זה רק ללישנא בתרא וה"ה ללישנא קמא למאי דמסיק קטנים אין גדולים לא אבל לפי פשט התוספות שם דמיד פירושו תיכף ואין צריכים לסברא דאתרוגי קטנים קילא משום שלא הוקצו למצוה גמורה יש לומר אפילו אם רק הוקצה למצוה כל דהוא כיון דנעשה בו מצוה הוקצה וכמו הושענה בהושענא רבה דאין בו אלא מנהג ואתקצאי לכולי יומא כדאיתא בשו"ע (סימן תרס"ד) ויש לחלק בהושענא הוא ודאי מצוה חיוב מצד מנהג נביאים רק המצוה בעצמותה שהיא רק מצד מנהג קילא ממצוה חיובית מדרבנן לכן הוקצה למצותה משא"כ שהוא מחמרת כשיטת ר"ת ומידי ספיקא לא נפקא אם עשתה מצוה בזה לכן יש צד להקל בתשיעי שהוא רק משום מיגו דאיתקצאי ולדידה דאסורה שייך גם בה מיגו דאתקצאי ממילא אבל לגבי אחרים צ"ע.