אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק א· רבי שמעון סופר

מפתחות

סימן רלג

או"ח

סימן א

אם הא דנוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בר"ח כמבואר בשו"ע סימן תי"ז אם המנהג גם בשני הימים וגם בליל ר"ח וגם אם הבתולו' בכלל מנהג זה שלא לעשו' מלאכ'.

סימן ב

אם הא דנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא אי גם באיסור עשה שהוא בשב ואל תעשה גם כן נשים פטורות.

סימן ד

אודות קול שיצא קלא דלא פסיק ומוחזק בעיני העולם ולא ספק שמערבין בפלפלין עגולי בצק של מיני דגן שמשחורין אותן ודומה ממש כמו הפלפלין אם מותר לאכול סתם פלפלין ולהשהות אותם בפסח

. סימן ה' אם נשים חייבות בקריאת פ' זכור כיון שמן התורה אין קבוע לה זמן לקרותה והו"ל ממ"ע שלא הזמן גרמא.

סימן ו

אם כפרים הסמוכים ונראים לשושן קורין בט"ו כמו שהדין בשאר מוקפין, ב') מיישב דברי הרמ"א דכתב דנשים מברכות "לשמוע" מגילה והוא מדברי המרדכי ולא כתב כמו דאיתא במרדכי שמברכות על "משמע" מגילה, ג') מיישב קושית המג"א סימן תר"צ דמקשה למה כתב המחבר שני פעמים ההלכה שהקורא בעל פה לא יצא, ד') ביאור להלכה בהא דכתב הרמ"א סימן תרפ"ו שמעוברות ומניקות אין חייבים להתענות בתענית אסתר, ה') בהא דאמר רבא חייב איני' לבסומי בפורי' אם צריך להיות מבוסם בסעודה או די אם יתבסם אחר בהמ"ז.

סי ז' אם תלמיד שהוא יושב על שולחן רבו שפטור מהסיבה בלתי רשותו אם שיבקש מרבו רשות כדי לקיים מצות הסיבה.

סימן י

מי שמבטל חמץ בשעה ששית שאינו מועיל ביטולו יען שהוא אסור בהנאה מדרבנן אז כדאיתא בגמרא אם מהני לכל הפחות הביטול שלא יעבור על בל יראה מן התורה.

סימן טו

על מה דאיתא בשו"ע או"ח תרנ"ח סעי' ה' בהג"ה שם שהנותן לולב לחבירו ביום א' של חג מתנה על מנת להחזיר צריך המקבל לחזור וליתן לו במתנה אם כבר יצא הנותן י"ח איך רשאי לקבל מתנה ביו"ט שאסור משום קונה קנין.

סימן טז

האיך יש לנהוג מי שיש לו בנים שהגיעו לחינוך וצריך להקנות להם לולבו ביו"ט ראשון כדי שיצא האב בו י"ח ביום שני לדידן דבעי ביום ב' נמי לכם כדאיתא בשו"ע סימן תרמ"ט סע' ה' בהג"ה ובטו"ז ס"ק י"א שם.

סימן יז

לפי מה שהובא בב"י בשם א"ח סימן תרמ"ה שערבה והדס הכבושין פסולין למצוה אם מותר להוציא ע"י ישראל הלולב מהמים בשבת שבתוך החג שלא יעמוד בו מעת לעת שאז דיניהם ככבוש.

סימן יח

האיך יש לנהוג לענין שינה בסוכה בליל שמיני עצרת.

סימן יט

הא דעוסק במצוה פטור מן המצוה אם גם עוסק בדבר מצוה שהוא רק כמו הידור מצוה ואינו מעכב המצוה בדיעבד אם גם בזה פטור ממצוה גמורה לגמרי

סימן כ

בן א"י שהוא בחו"ל איך לנהוג בליל שמיני באכילה בסוכה.

סימן כא

אם יש למצוא סמך במה שנהגו סתם בני אדם מהמון עם ליקח למצות ד' מינים הדס שוטה בשני עלים יוצאין בקן אחד והשלשי למעלה מהם ונוטלים ומברכים עליהם בלי פקפוק והוא מבואר מכל הפוסקים ראשונים ואחרונים שפסול.

סימן כב

אי שייך במצות דרבנן איסור בל תוסיף אם מוסיף עליה כמו באיסור דאורייתא, ב') את"ל דשייך בה בל תוסיף אם רק נראה כמוסיף שאין אסור במצוה דאורייתא אלא מדרבנן אם שייך ג"כ בדרבנן כמו בדאורייתא.

סימן כג

לפי מה שנהגו בימים שאין אומרים תחנון אין אומרים תהלים גם אחר התפלה מי שרגיל לומר בכל יום ספר אחד מתהלים אם ג"כ לא יאמרנו.

סימן כד

לפי מה שאיתא בספרים שאם אינו אומר בברכת ירושלים עירך וכסא דוד "עבדך" לא יצא ידי חובתו על מה אנו סומכים שלא לומר תיבת עבדך.

סימן לב

מי שאין לו מרור בליל פסח אם מחויב לאכול חרוסת אם צריך לאכול ממנו כזית ואם מברך עליה בברכת המצוה על אכילת חרוסת.

סימן לג

לפי מה שאנו מחמירים שלא ליתן חלה אפילו לכהן קטן מפני שאין מחזיקין אותו לכהן וודאי לפ"ז למה אין מחמירים שלא לברך על נשיאת כפים משום חומר לא תשא דלמא הוי ברכה לבטלה.

סימן לה

למה אין נוהגים הנשים ג"כ להדליק נר חנוכה לדידן שנוהגין שכל אחד מדליק בפני עצמו הלא הנשים מחויבים ג"כ במצות נר חנוכה כמו האנשים.

סימן לו

ליישב תמיהת המג"א על המנהג שנהגו לקרות הגדול בשבת לתורה שביעי הלא עפ"י הגמ' שלישי היא עליה הנכבדת ועפ"י הזוהר ששי.

סימן לט

סכין שהושחז ולא החליקו אותו אסור לחתוך בו בשבת כיון שע"י החיתוך נעשה חלק וטוב יותר לחתוך א"כ הוי גמר מלאכה וחייב משום מכה בפטיש.

סימן מ

ביו"ט שחל בע"ש האיך יקיים מצות הכנה לשבת כיון שאסור מן התורה להכין מיו"ט לשבת עיין בפנים.

סימן מב

אם יש מצוה בהוספת שמן בנר חנוכה יותר משיעור דליקת חצי שעה.

סימן מג

נר של יוכ"פ שמדליקין בבית עד כמה צריך שיהא דולק ומאיר.

סימן מד

לברר הענין מי שאין לו בליל א' של סוכות רק פת דגן איסור אם צריך לאכלו בסוכה אם עשה דאכילת סוכה שחייב בלילה ראשונה דוחה אותו כמו כל עשה שדוחה לא תעשה.

סימן מז

בן א"י אם מותר בנוי סוכה שלנו בתשיעי ואם מותר לאכול האתרוג של בן חו"ל בשמיני, ב') ואם אסור בזה מ"מ אם יש לו סוכה לבדו אם נוי סוכה שלו אסורים בט'.

סימן מח

אשה שעשתה סוכה לעצמה ואכלה בה אם אסורה ליהנות ממנה ומנוי הסוכה הלזו ואם אסורה אם גם בט' אסורה בנוי סוכה הלזו.

סימן מט

קטן שהיה לו סוכה לעצמו אם אסור לגדולים נוי הסוכה והסוכה כיון שאין מחויב בדבר.

סימן נ

מי שהזמין סוכה ונוי לאכול בה ובא אחר ואכל בה שלא מדעתו אם נאסרת סוכה ונויה (ויש להשיב ע"ז הלא חבירו יכול לקיים מצוה גמורה אם אוכל בסוכתו שאין לו נוי א"כ לא ניחא ליה שיתסר נוי סוכתו והוי כאלו התנה שלא יחול קדושת סוכה על הנוי ויש ליישב דניחא ליה לקיים המצוה בהדורה ובפרט שאינו נאסר הנוי לגמרי אלא שצריך להמתין עד אחר החג.)

סימן נא

אם אשה חייבת בחנוכה בהלל מפני שהוא מ"ע שהזמן גרמא.

סימן נג

תמיה רבה במה שכתב בציונים סוף הקינות דת"ב, ב') תמיה בפזמון אלי ציון שם במה שכתב ועל פדיוני בכוריה, ג') תמיה בסליחות דמוסף יוכ"פ המתחלת אבל אנחנו וכתב טוהר הכתונת ארוגה פשתים וצמר הלא מקרא מלא בתורה שהכתונת לא היה אלא בוץ בלבד, ד') על פיוט בשמחת תורה אברהם יצחק ויעקב שמחו בשמחת תורה.

סימן נד

בלימוד הגמר' שקורא הפסוקים שמביא הש"ס אם מותר לומר גם האזכרות שבפסוקים.

סימן נה

בבית שיש בו חתולים אם צריך לבדוק קודם שלומד או קודם שמזכיר שמות אם הבית נקי.

סימן נו

צבור שהתפללו במקום שיש לחוש לצואה ומצאו אח"כ צואה שצריכים לחזור ולהתפלל אם צריכים לחזור גם תפלה בקול רם עוד הפעם.

סימן נז

צבור שע"י אונס לא התפללו מנחה והתפללו ערבית שתים שניה לתשלומין אם צריכים לחזור ולהתפלל בקול רם.

סימן נח

מי שיש לו חוש הריח חזק ביותר ומרגיש ריח רע ורוב בני אדם אינם מרגישים אם אסור לו להתפלל וצריך להרחיק ד"א ממקום שכלה הריח.

סימן נט

מי ששמע ברכת הגומל מאחר לצאת אם יצא בזה, ב') ואם מברכת אשה הגומל אחרי לדתה.

סימן ס

האיך מברכים על ישראל שחכם בשאר חכמות ולא בחכמת התורה, ב') והאיך מברכים על ישראל שהוא מלך על גוים המו יוסף הצדיק.

סימן סא

מי שמברך ביו"ט שני בהמ"ז ומסופק אם אמר יעלה ויבא אם צריך לחזור ולברך [וי"ל ביו"ט שני של ימים הראשונים יש קצת ספק ספיקא להחמיר שמא יו"ט הוא ואם תמצא כומר שיו"ט הוא הרבה פוסקים סבירא להו גם בחוה"מ אם שכח לומר יעלה ויבא בבהמ"ז צריך לחזור ולברך הובא ב"י סימן קפ"ח].

סימן סג

למה אין אני נוטלין מים אחרונים משום שאין בינינו מלח סדומית וגם לא מקפידין על ידים מזוהמות הלא יש טעם עוד מפני חשש סכנה ורי"ף הביא טעם זה וטעם זה שייך גם עתה.

סימן סד

בירור ענין להא דאיתא רו"ח סימן תצ"ד שאסור להתענות במוצאי חג השבועות.

סימן סו

על תמיהת המג"א ב סימן קפ"ג שכתב רמ"א שאם שכח על הנסים יאמר איתו אצל הרחמן ולא פסק כן סימן קפ"ח סע' י"ז בהג"ה בחם שכח בר"ח יעלה ויבא בבהמ"ז [ויש להשיב על זה שב סימן קפ"ח בסופה מביא הרמ"א שגם בפורים אם שכח על הנסים יחזור בתוך הרחמן אבל לא מביא אותו בהל' מגילה באם שכח וכו' ובהל' חנוכה מביא אותו.]

סימן עב

בחולה שצריך לאכול בת"ב אם צריך להניח תפילין קודם אכילתו.

סימן עג

נסתפקתי במי שאמר בר"ח ביעלה ויבא תחת ר"ח יום הזכרון או חותם במוסף ביום הזכרון אם יצא.

סימן עד

מי שאוכל בשבת מיני תרגימא וסעודת שבת בפת אוכל בזמן מנחה אחר חצות אם יצא מצות שלש סעודות להפוסקים דשלש סעודות יוצא במיני תרגימא.

סימן עה

במי ששתה בליל פסח על הסדר כוס חמישי שחומר עליו הלל הגדול כמבואר בשו"ע חם צריך לברך עליו בפה"ג.

סימן עו

פלפול וביאור בסוגיא קדירות בפסח פסחים דף ל' ע"ב.

סימן עט

חרש ששומע ע"י קנה אריך אם חייב לשמוע קול שופר ולברך עליו.

סימן פ

ישוב למה בחרו אנשי כנה"ג בר"ה בברכת שופרות לסיים בפסוק ביום שמחתכם הגם שאינו מוזכר בו שופר להדיא.

סימן פא

סוגיא חצי שיעור יומא ריש פ' יוכ"פ. סימן פ"ב ישוב על קושית טו"ז ב סימן תרנ"ז שמקשה על המחבר שמשנה לשון המתניתין שקטן חייב בלולב ומחבר כתב חייב לקנות לו לולב

סימן פח

במקום שנוהגים בשבת ר"ח לקרות גם צו את בנ"י אם נכון הוא.

סימן פט

אי יוצאין במצה של מצוה שעשה מומר לחלל שבת בפרהסיא בעומד על גבי' ומשמרו מחימוץ ואומר לו לעשות לשם מצה עיי"ש.

סימן צא

על דברת המג"א או"ח סימן תל"א האיך יכול השליח לברך על המצוה של המשלח.

סימן צב

בענין מי שמכר חמצו ביום י"ג אם צריך לבדוק מקומו בליל י"ד ושאר חובות הבדיקה.

סימן צג

ביאור על דברי גאון אחד להלכה ולמעשה בענין ברכת שהחיינו שמברך החזן בקידוש בבהכ"נ

סימן צד

בסוגיא ערב פסח שחל בשבת אי פסח דוחה שבת.

סימן צה

ביאור להלכה האיך מברכין על עירובי חצרות אחר שכבר גבו אותו מכל הדרים בחצר

סימן צז

על דברת הטו"ז בפלפול על המהרש"ל אם מותר לאכול בהו"ר אם עוד יום בסוכה אחר שקבל יו"ט מפני ברכת לישב בסוכה.

סימן צח

אם מותר לעשות מלאכה בחוה"מ לצורך יוי"ט שני.

סימן צט

אם אין לו אלא סכך שמצויה עליו זבובים ותולעים ונופלים אח"כ למאכל אם מותר לסכך בעצים, ב') אם סיכך בסכך הזה שנפלו ממנו למאכל א"כ אין סוכה זו ראוי לאכול בה אם מקיים בסיכה זו מצות סוכה, ג') אם רק לפעמים ע"י סיבה נופלין כמאכל והוא חושש שאינו יכול לבדוק המאכל לברר מן התולעים כהוגן בפרט בשבת בבירור התולעים הוא חייב משים בירר אם יותר לאכול בבית.

סימן קא

אי שני ימים טובים של גליות נוהגין רק בחו"ל ולא בח"י וחם עשיית רק יום אחד יו"ט אי דוקא בח"י ולא בחו"ל.

סימן קב

אם יש להקל בתענית צום גדליה לדונו כנדחה באותן קולות שמקילין בת"ב שנדחה.

סימן קג

ישוב על קושית ח"צ שתמה על רבינו המחבר שפסק שמברכין על הדלקת נר חנוכה בבהכ"נ הלא הוא אינני רק מנהג ובהל' ר"ח נקט לעיקר שאין מברכין על הלל של ר"ח מפני שהוא מנהג.

סימן קד

אם מותרים הבכורים לאכול בערב פסח על סיום מסכת.

סימן קה

בענין שיעור אפיית המצות. סימן ק"י בענין שק חטין שמורים ונמצא השק קר וחששו שיש בו לחות עיין בפנים.

סימן קיא

מי שעשה עירוב תבשילין על כבד צלוי' ואח"כ חתכה לפירורין ועשה ממנו רוטב אם מותר אח"כ לבשל מיו"ט לשבת כיון דלא נשתייר חתיכת כזית ממנה.

סימן קיב

ביו"ט שחל בשבת ושכחה האשה ולא בירכה רק להדליק נר של יו"ט אם צריכה לברך עוד הפעם להדליק נר של שבת.

סימן קיג

אם מותר לסנדק ומוהל ואבי הבן לאכול מר"ח עד התענית בשר כל היום אפילו שלא בשעת סעודת ברית מילה.

סימן קיד

במדוכית ששוחקין בו פלפלין כל השנה ויש בו חשש תערובת שנתערב בו עגולים קטנים שחורים הדומים לפלפלין הנקרא (קונסטו פעפער) אם די בהגעלה או בע' ליבון.

סימן קטז

אם חמור יו"ט שני כמו שאר דברי סופרים החמורים יען שאינו אלא מנהג.

סימן קיט

מי שלא הדליק נר חנוכה כל הלילה אם יכול להדליק עוד אחר עמוד השחר כל זמן שנראה ונהנין מאורן דאיכא פרסומי ניסא.

סימן קכ

בסוגיא דטבילת כלים ושמא יעבירנו. סימן קכ"ב ביאור ברכת בורא נפשות רבות מה שמסיימים ברוך חי העולמים.

סימן קכג

אם מותר להאכיל פת למי שאוכל בשוגג. סימן קכ"ד מי שנטל ידיו במים הפסולים לנטילה מים ראשונה ושניים וחזר ונגע במפה אם צריך לנגב ידיו תחלה ולחזור וליטול ידיו עיין בפנים.

סימן קכה

א') מה שאומרים בר"ה במוסף ושני שעירים לכפר באיזו מקום יאמר, ב') הערה בדברי המג"א סימן תרט"ו ס"ק ג' יש להקל בקטן בן י"ג שנים שלא הביא ב' שערות בשאר תענית, ג') מה שהמון עם אשכנזים נוהגים שלא לאכול אגוזים קודם הושע"ר אם יש סמך לזה, ד') ישוב על קושית בן המחבר לרבי דמכפר יו"כ בלא תשובה האיך שייך חזי לאצטרופי הלא כיון שאכל חצי שיעור מיד נתכפר:

סימן קכו

בענין שלוח מנות ומתנות לאביונים לאשה, ב') בגמר' על ר' יהודא נשיאה שלח ליה לר' הושעיא וכו'. ובמי שקבל משלוח מנות אם צריך לחזור גם הוא לשלוח למשלח, ג') מי ששלח הרבה דברים קטנים בכלי אחד אם יוצא בזה.

סימן קכח

מי שקרא ק"ש על מטתו ובירך ברכת המפיל והוצרך לנקביו אם מותר לברך ברכת אשר יצר ואם אסור הוי הפסק.

סימן קכט

ביאור וישוב תמיהת רבותינו ז"ל על הרמב"ם שכתב דחצי שיעור חמץ אסור מן התורה מדכתיב לא יאכל הא פסק בכל מקום כרבי יוחנן דחצי שיעור אסור מן התורה א"כ ה"ה חמץ ולמה יליף מלא יאכל.

סימן קלא

אשר כל הפוסקים נקטו בלשונם חומרא דחמץ לבאר מה הוא חומרו של חמץ.

סימן קלב

אם גם פסח שני לא נאכל אלא עד חצות לראב"ע או נאמר דבפסח שני גם ראב"ע מודה דנאכל כל הלילה.

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה