אור ברסלב
השם ניסי - ניסי ניסים כוחו של לימוד

השם ניסי - ניסי ניסים

כוחו של לימוד

תשלום כפול

ה' הוא השליט, הוא זה שמחליט, על הכל מכל כל, ריבוי ההשתדלות לא עוזר, והוא רק מצער, אך מיעוט השתדלות וריבוי חיזוק בתורה ויראת שמים מביאים לישועה, בכל עת ובכל שעה

בלומדי בישיבת המיישר בעיר בת-ים, בהיותי בגיל כ-18 וחצי נשלחו לי כמה פעמים התראות גיוס לצבא, ואני בשל היותי חפץ ללמוד בישיבה, על פי הדרכת רבותי דאז, ראיתי לנכון שלא לילך ולהתגייס לצבא, למרות שקודם לכן חתמתי אף על שנת קבע נוספת, היות ודחיתי את גיוסי לזמן יותר מאוחר, ובאותם ימים הלכתי לצבא עם חבר מהישיבה, ואמרנו להם שאיני מעוניין לעשות צבא, והם כמובן לא התייחסו, גם בישיבה דיברתי עם הרב, והוא ניסה לארגן לי דחייה, אך לשוא, ואף הוסיף לכתוב לי ראש הישיבה, המקובל הרב בניהו שמואלי שליט"א, מכתב המבקש בכל לב לשחררני, אך שוב לשוא, וכיון שהיו לי הורים די חולים בבית, והיה להם בכך צער גדול אם הייתי מסתבך עם הצבא, כגון שהייתי הולך לבית האסורים, או אף אם הייתי עריק, ולכן מרצונו יתברך הלכתי לצבא, והודעתי להם שאיני מוכן לשרת כלל, ובישיבת חבר מפקדים אמרו לי, אתה דתי, ולכן תשרת ברבנות הראשית, כמובן שלא רציתי, כי ידעתי מה זה רבנות של הצבא, והחלטתי שאני אגיע, אך אני אנסה את כל הדרכים האפשריים לצאת משם, הגעתי לבסיס ביפו, והייתי חוזר כל יום אחר הצהרים לביתי, היו ימים אלו בשבילי ימים קשים עד מאוד, כך לצאת ממסגרת ישיבה, ולהיות במקום כזה פרוץ, אני לא יודע ולא מאמין היאך החזקתי מעמד במקום כזה, בתחילה הייתי ש"ג שומר גדר, ובד בבד נסעתי לפסיכיאטר עם תשלום, שכתב לי מכתב שכדאי להם לשחרר אותי, מכל מיני סיבות שאינם, ושלמתי לו 1500 ₪ שנתן לי הרב המקובל ר' בנייהו שמואלי ראש הישיבה שלי מאיזה יהודי אחד צדיק, שכרגע שכחתי את שמו, אך היה זה לחינם, כי הוא לא היה רופא צבאי, ואת הצבא זה לא מעניין, ושלחו אותי לקב"ן שהחליט שאני בריא נפשית.

גם הלכתי לכל מיני רופאים צבאיים, שהחליטו שאין לי שום חולי, ובזמן שהותי בבסיס ניסיתי כמה שפחות להראות רצון לשרת, ובקשתי תמיד ממפקד הבסיס, שבמקרה היה אדם ירא ה' ממשפחת אבוחצירא, שיתן לי ועדת שחרור, והוא באמת ניסה לעזור לי, ואף אמרתי לו פעם אחת בתמימות, תגיד האם הבבא סאלי עליו השלום זקנך, היה רוצה שאני אהיה כאן, אז איך אתה עובר על דברי זקנך, והוא ענה לי כל מיני תשובות מתחמקות, אך שום דבר לא עזר, הגעתי לועדה ראשונה, שהיא זכות בפני עצמה, וחשבתי לתומי שמי שנכנס אליה בטוח משתחרר, אך כשנכנסתי הבנתי שזה לא פשוט, כי ישבו שם כמה אנשים עם זקנים, שנראים כרבנים, שצחקו וגיחכו עלי, ודעתם היתה שאני מתאים וכשיר, ושצריך לטפל בי משמעתית, ואחר זמן מה נשלח לי מכתב, שהודיע לי שאני נשאר ולא משתחרר, הייתי שבור, לא ידעתי איך להגיב ומה לעשות, כמעט ויתרתי, אך לא הייתי מוכן להמשיך שם, ויהי מה, ובקשתי עוד פעם ועדה, ושוב הגעתי לשם, וגם הפעם הזאת החליטו שאני מתאים לשרת, ושאין שום סיבה מתאימה לשחרר אותי, חזרתי לבסיס בצער רב ויגון גדול, הייתי שבר כלי והרמתי ידים, עשיתי את כל הנסיונות, וכבר עברו חודשים ארוכים כעשרה חודשים, מה אני אעשה לא ידעתי, ואפילו פגשתי שם בן של רב גדול מאוד שרצה להתגייס, למרות שאביו לא רצה, והוא הצליח אף לשחררו בזמן היותי שם, ובקשתי הימנו שיעזור גם לי והוא ניסה ולא הצליח.

וכשהגיעו מים עד נפש, אז באחד השיעורים בערב פניתי למורי ורבי קרוב משפחתי, ושאלתי אותו בשברון לב, מה אני אעשה כבוד הרב?, עשיתי כך וכך וגם כך ושום דבר לא עזר, ידעתי שהוא רב צדיק ואין לו שום קשרים לצבא, ואולי הוא יחזק אותי ויעודד אותי, אך תראו זה פלא, מה היתה תשובתו, הוא אמר לי, "כתוב בתורה שבעל פה כל המקבל עליו עול תורה מעבירים ממנו עול מלכות ועל דרך ארץ, תשמע אתה חייב ללמוד כל יום דף גמרא", אמרתי לו, "אני ודאי לומד" והוא אמר לי, "לא, אתה צריך לקחת איתך את הגמרא לשם וללמוד שם, ובכך תצליח" אמרתי לו, טוב אני אנסה, לא ידעתי מה ההבדל היכן אני לומד, ואמרתי בליבי, ניתן לרב ניסיון שבוע, ואני אחזור אליו עם תשובה שלילית, ונראה מה הוא יגיד, כי הייתי כמעט בטוח שכבר שום דבר לא יעזור, לקחתי איתי את מסכת תענית, והתחלתי לרשום בתמימות את הימים על דפי הגמרא, הייתי לומד את פרק ג', רשמתי אחד והקפתי אותו בעיגול, ואח"כ שתים והקפתי אותו בעיגול, כך עבר עוד יום, ועוד יום, ושוב הקפתי בעיגול, כך עשיתי עד יום השביעי, בדיוק באותו היום שהתכוונתי לחזור לרב.

ואז הייתי צריך מפני סיבה מסויימת להיכנס למשרד של מפקד הבסיס, לסדר שם משהו, וכשנכנסתי הוא קרא לי ואמר, "רציתי להגיד לך משהו, אתה יודע שאתה משוחרר מהשירות", שמעתי את דברים, אבל הם לא היו ברורים, ולא האמנתי לו, כמובן ברגע הראשון, ואז שוב הוא אמר "כן כן אתה משוחרר מה אתה לא שמח?!", ושאלתי אותו בחזרה, "אבל אני לא עשיתי בשביל כך כלום?", והוא אמר לי כן אבל אני טפלתי לך בזה אתה משוחרר! ועוד כמה ימים אתה תקבל מכתב להחזיר את המדים, נו מה אתה אומר? אמרתי לו, "אני שמח בלי סוף", וכשיצאתי פגשתי את סגן המפקד, אדם שלא היה שמח בדרכי, למרות היותו חובש כיפה, וכשבשרתי לו את הבשורה, הוא אמר לי, "לא שמעתי על כך כלום, כנראה שזה לא נכון", ואמרתי לו "בסדר", ובאמת שלאחר כמה ימים קראו לי למשרד, והגישו לי טפסים למלאות המבשרות את שחרורי, והדברים התחילו להרקם לנגד עיני, שאכן דברי הרב צדקו כל המקבל עליו עול תורה במקום שיש לו את העול, מעבירים ממנו עול מלכות, לא ידעתי היאך להאמין למציאות שמתממשת לנגד עיני, וחזרתי לרב ואמרתי לו, "הרב תקשיב לי מה קרה כל מה שאמרת היה נכון" וחשבתי שהוא יתרגש וישמח, אך הוא צחק ואמר לי, "ברוך ה' איזה יופי", ולא יותר, כדרכם של הענווים.

ובאמת שהגיע היום, והשתחררתי בלי להאמין, וחזרתי להיות אזרח, והפעם הלכתי לישיבת אור החיים בירושלים, שמחתי ושמחתי, ועד היום אני שמח, ובאחד הימים אחר הוציאי את ספר אור דוד חלק א לאור העולם, החלטתי לשלוח למפקד הבסיס את סיפרי, ושלחתי לו אותו עם מכתב ברכה, והוא היה המום, וחזר אלי בטלפון, ודברנו ואמרתי לו תודה, והוא אמר לי, שהוא סיים את שירותו, וכיום הוא אברך יושב ושוקד על התורה, ואמרתי לו שאני חייב לו את חיי, ותודה רבה מכל הלב, אבינו שבשמים שלח לי אותו כמלאך ממרומים לסייע בידי.

אך כל היופי שבסיפור, הוא שדוקא הפעולות הרוחניות, הם שעבדו בעולם העשיה הזה, זה ממש מדהים ב' ועדות, מכתבים מרופאים צרות ובעיות, כלום לא עזר, ואילו שבעה דפי גמרא אשר נאבדה לי באחד הימים בצער ויגון שעליה היה מסומן המספרים עד שבעה, אלו הדפים שגרמו שאני אקבל את ישועתי, הרי אם אדם מאט יתבונן, הוא מיד ישאל היאך בדיוק אבל בדיוק ביום השביעי, שהוא היום שהחלטתי שאני מפסיק ללמוד, ואני הולך לרב, בדיוק אז באה הישועה, לא יום לפני ולא יום אחרי, והיאך בדיוק בזמן שאני התייאשתי מלפעול, דוקא אז באה הישועה, אדם מתאמץ ומתאמץ וכלום, אלא הפוך הוא מקבל נזיפות, ואילו הפסקת ההשתדלות וריבוי תפילה ופעולות רוחניות הם אלו שגורמות לי ישועה, אבא אני שוב מודה לך ומבקש שתמשיך לסייעני בעבודתך, וגם אתם אחים יקרים הגבירו את הפעולות הרוחניות למען הרצונות הגשמיים ותראו ישועות גדולות.

תוכן העניינים

השם ניסי - ניסי ניסים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה