השיב משה יורה דעה· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
שאלה נו
ישראל אחד קנה פרה בשוק מנכרי ובשעת מו"מ אמר הישראל והלא פרה זו זקינה הי' והשיב לו הנכרי האיך הי' זקינה והרי עדיין לא ילדה רק ג' וולדות והפרה היתה חולבת ושוב מכרה ישראל זה לישראל אחר וילדה זכר ע"כ.
תשובה לענ"ד אין להחמיר בזה כיון שהרמב"ם והרמב"ן והרא"ש פסקו דסמכינן על חולבת אף דאנו חוששין לדעת ר"ת מ"מ כיון שבמדינתינו ל"ש כלל חולבת בלי לידה כבר פסק זקני הרמ"א במקום שלא נשמע שהפרה חולבת בלא ולד יש להתיר בפרות שחולבות אם העכו"ם מסיח לפי תומו שלא להשביח מקחו ואומר שילדה עיין בהגהת זקני הרמ"א בסי' שי"ו סעיף ג' והנה ענין זה שנדע שלא אמר להשביח מקחו מבואר בדברי הט"ז שם ס"ק ד' עיי"ש הה"ד בנידון דידן דהנה חקרתי דאחר הולד הראשון הוא במעלה היתירה יותר מלאחר שלשה ולדות א"כ למה לו לומר עדיין לא ילדה רק שלשה ולדות הי' לו לומר עדיין לא ילדה רק וולד אחד א"ו דקושטא קאמר עיי"ש כל דברי הט"ז מראש עד סף ומובן שכן היא ג"כ בנד"ד אף שבספר תפארת למשה חולק על הט"ז היינו לשטתו שהט"ז איירי בלא חולבת כלל כמ"ש שם וז"ל דאין מסל"ת נאמן בדאורי' כמו שפסק המחבר והרמ"א בהג"ה שהצריך עוד דבר אחר לצרף ולהתיר עכ"ד והנה הצירוף הנ"ל הוא מה שהיא חולבת כמבואר בדברי זקני הרמ"א ואם הי' מפרש דברי הט"ז ג"כ בחולבת לא הוי מקשה על הט"ז מדברי הרמ"א ולא מידי וזה ברור שבעל תפארת למשה הבין כן בדברי הט"ז אבל במח"כ שגה בזה דודאי הט"ז מיירי בחולבת דהא מבואר שהנכרי אמר שעגל זה ממנה ואם לא היתה חולבת כלל הרי הי' כתפס בשקרו דזה לא שכיח שלא יהי' חולבת אחר הלידה וכן מבואר בלשון הט"ז שאמר והעגל עומדת אצלה אבל לא הניקה אותו עכ"ד משמעו שלא ראה שמניקה אותו דאז ודאי אמרינן דבנה הוא כמבואר בש"ע שם אבל חולבת הי' וזה ברור לדעתי כשמש בכוונת הט"ז ושרי לי' מארי' לבעל תפארת לעשה שכתב על הט"ז שהתיר ספק בכור דהט"ז לא שגה בהוראה והוראתו בקדושה ומה שפקפק עוד בספר תפארת למשה על הט"ז והמציא דברים דחוקים שנוכל לומר דמה שאמר שזה ולד רביעי הוא להשביח מקחו עיי"ש כ"ל ברור דהיינו הכל לשטתו שסובר הי' דהט"ז איירי בלא חולבת דאז אף אם הוי סברינן דמהל"ת מהני באינו להשביח מקחו מ"מ אם רק עפ"י דוחק י"ל דלהשביח מקחו אמר כן ודאי דאין להתיר משום דאין להתיר רק בדבר ברור אבל בחולבת דבעי רק צירוף כל דהוא א"כ כיון דפשטא דמלת' כראה שאין מכווין להשביח מקחו אף דבדרך רחוקה י"ל דלהשביח מקחו אמר כן לא חיישינן לי' והוי צירוף וראי' נדבר זה מלבוש עטרת זהב בס' שי"ו שהעתיק דברי זקני הרמ"א דמתירין בחולבת אם העכו"ם מסל"ת שלא להשביח מקחו אומר שילדה סומכין ע"ז להתיר וכתב הוא ז"ל ביחור ע"ז וזה לשונו כגון שקונין ממנו פרה חולבת מעוברת ב' או ב' חדשים והנכרי אומר הלא תראו שהוא מעוברת ואני מזהיר אתכם שסמוך ללידתה אל תקרבו אלי' כי דרכה לבעוט מאוד באותו זמן כי כן עשתה כבר כשילדה ברשותי אעפ"י שגם בזה יכול להיות דרך ערמה אומר כן ולהשביח מקחו מכווין ועלי' לבדו אין סומכין מ"מ כיון דחששה רחוקה היא מצרפין אל שני הטעמים להתירה עכ"ד הלבוש עטרת זהב הרי מבואר כמו שכתבתי א"כ הבעל תפארה למשה כפי מה שהבין הוא בדברי הט"ז דמיירי בלא חולבת יפה השיג אבל למ"ש דהט"ז מיירי בחולבת יפה הורה וכדין הורה דבזה לא חיישינן לחשש רחוק א"כ בנידון דידן נמי כיון שחולבת ונראה פשטא דמלתא שאינו מכווין להשביח מקחו דאם הי' מכווין להשביח מקחו למה הי' לו לומר לא ילדה רק ג' וולדות הי' לו כומר לא ילדה רק פעם אחת והי' משביח מקחו טפי ובפרט כיון שאנו חוששין שלא ילדה אז כלל למה הי' לו לשקר ביתר שאת לגרע מקחו הי' די לו בשקר מועט לומר הלא לא ילדה רק פעם אחת והי' משביח מקחו טפי א"ו דקושטא קאמר ולענ"ד הן הן ממש דברי זקני הרמ"א והלבוש והט"ז דבכה"ג מצרפינן כן נראה לענ"ד ברור כשמש להלכה ולמעשה רק מחמת פחד חומר הענין חשש קדשים בחוץ אומר בתנאי מפורש שיסכים עמי עוד אחד מגדולי המורים וגם מעלתו ונתתי עיני בכבוד חתני בעל נכדי הרב הגאון מהור"ר צבי הירש הכהן נ"י אב"ד דק"ק קרעסטאהר יצ"ו דלמטי עלי' שיבא מכשורא ובזה אצא ואומר שלו' נאום.