אור ברסלב

השיב משה יורה דעה· רבי משה טייטלבוים מאוהעל

שאלה נ

שאלה מט

נשאלתי איך יש לנהוג בנונין המפוזרין בפ' ויהי בנסוע וזה תשובתי הנה כבר האריכו בזה הרב בעל אור תורה בפ' בהעלותך ומהרש"ל בתשובתו בסי' ע"ג ובשו"ת נודע ביהודא סימן ע"ד והנה ברית שמתי לקיצור כי כאשר שמתי עין עיוני על כל דבריהם ראיתי שאין הכרע מדברי הגמ' ולא מדברי הזוהר הק' כי גם בדברי הזוהר הק' י"ל דנון הראשון הוא קודם הפסוק ויהי בנסוע מורה כי בנסוע אסחר אנפין לקבלי ישראל והנון שאחר הפסוק ובנוחה מורה ג"כ האיך אסחר אנפין בנייח' ועפ"ז יתפרשו דברי הזוהר והנה לכאורה הי' עולה על דעתי דמשמע מלשון רש"י בגמרא שם פרק כ"כ דף קט"ו ע"ב שכתב עשה לה סימניות מן הסמוכות לה דר"ל מן הסמוכות לתחלתה ומן הסמוכות לסופה דהיינו נון של בנסוע ונון כמתאוננים דאי הסימנים הם בהריווח שבתחלה ובסוף הו"לל בסמוך לה ועוד דשפת יתר הוא לגמרי דדי בזה שנאמר בגמ' מלמעלה ומלמטה אבל לפי מ"ש א"ש דר"ל לאו ממש מלמעלה ומלמטה רק מן הסמוך ומי' ראיתי באור תורה ובתשובת רש"ל שהביאו לשון רש"י שלפניהם בגמ' בלשון אחר וזה לשון האור תורה והכי תני' בשבת דף קט"ו ע"ב עשה לה הקב"ה סמניות מלמעלה ומלמטה וכו' ופירש רש"י דהיינו להבדילה מן הסמוכות לה בתחלה ובסוף ע"כ ובתשובת רש"ל כ' וז"ל ופירש רש"י ועשה לה סימנים מלמעלה ומלמטה להבדילה מן הסמוכות לה ע"ש הרי שברש"י שלפנינו חסר תיבת להבדילה והאמת יורה דרכו דהי' לפניהם גרס' האמיתית וא"כ אין ראי' מלשון רש"י הנ"ל והנה לשון רש"י בנימוקי החומש בפ' בהעלותך שכתב ור"ל עשה לו סמניות מלפניו ומלאחריו משמע דהוא בהריווח דהוא לפניו ממש וגם לשון הגמ' מלמעלה ומלמטה משמע כן והנה מדברי רבינו האי גאון שהביא בתשובת נודע ביהוד' משמע ג"כ דהוא רק בין הריוח דא' בתוך התיבות האיך אמר שאין נקראים אלא סימנים הלא כל אחד הוא אות מגוף התיבה מלבד שהוא סימן ולדעתי הוא ראי' שאין עלי' תשובה ותמי' לי על הגאון בעל נ"ב שהביא דברי רבינו האי הנ"ל לראי' דהסימנין הם נונין ולא הפסק פרשה כדברי רש"ל ואח"כ בסמוך שרוצה להוכיח דהנונין אינן מהתיבות לא הרגיש שהוא מוכרח מדברי רבינו האי גאון הנ"ל והראי' שהביא בעל אור תורה מהמסורה הוא ג"כ חזקה מאוד והנה באמת כמעט ראי' זו בעצמה יש להביא ג"כ מדברי הגמ' דהא בזה הלשון דתנן כאן במס' שבת פרק כ"כ לענין ויהי בנסוע עשה להם סמניות בזה הלשון איתא ג"כ במס' ר"ה דף י"ז ע"ב יורדי הים באניות כו' ויאמר ויעמוד כו' ויצעקו כו' יודו כו' עשה להם סמניות כו' ושם ודאי פירושו בין פסוק לפסוק כמו שהובא באור תורה דבפסוק ויאמר ויעמד כו' ובפסוק ויצעקו כו' אין בהם כלל נון וכמו שפירש רש"י שם להדיא א"כ נלמד סתום מן המפורש ומה שאמר שם כאכין ורקין ולא אמר כאן כן היינו משום דשם הוא מורה למיעוט דאחר גז"ד אין נענין וכאן עורה רק להבדיל וזה פשוט היוצא מזה דמהגמרא משמע דהוא בהריווח ומוכרח בדברי רבינו האי גאון ואין לחלוק על גאון דכל דברי הגאונים הם ד"ק ובודאי היכא דלא מצינו בדברי הקדמונים היפך מדברי גאון אין לכח לשום אחרון לחלוק על גאון ובפרט דרש"ל לא ראה דברי רבינו האי גאון ודברי הגמ' ג"כ מורין כן וכמעט דיש ראי' מהש"ס כמ"ש וכן משמע מרש"י וכן מבואר מהמסורה בודאי דמינה אין לזוע ובפרט שבעל א"ת העיד שבכל ספרי ספרד ואשכנז ככתב כן ודאי דכן הוא המסורת והנח להם לישראל אם אין נביאים הן בני נביאים הן וכן משמע מחידושי הרשב"א במ"ס שבת דף ק"ג שכתב שם פירוש רבינו האי על משני סמניות וכתב בזה"ל וכי דכתיבי הדדי תהילי' ק"ז כו' ע"ש ודחה שם פירוש רש"י עיי"ש ודו"ק כנ"ל ברור בס"ד:

תוכן העניינים

השיב משה יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה