השיב משה יורה דעה· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
שאלה מז
נשאלתי אשה שיושבת תחת בעלה והיה להם בנים ומתו ולא נשאר להם כלום ועדיין הוא בת בנים שהוא קרובה לבא להשנים שלא תהיה בהם בת בנים לפי טבע העולם והנה מחמת דוחק פרנסה קבע דירתו דירת עצמו בעיר אחר' ואינו בא לביתו רק בג' פעמים בשנה והיא אמרה לא בעי' האי איתת' מרה לקבורה וחוטרא לידה ורצתה ליסע ג"כ לשם והוא לא רצה והכריחה שתתן לו ת"כ שלא תיסע בשום פעם לעיר הנ"ל וכעת היא קובלת על בעל נעורי' ורוצה שיתירו לה השבועה שתוכל לבא אליו לשם כי היא בטוחה בו אם תבא אליו בודאי יתרצה בדבר שתהי' ג"כ שם וכבר כתבה לו שתתיר לה השבועה אבל הוא לא רצה להסכים שתבא אליו והוריתי שיכולים להתיר לה דהא לפי דיעה הראשונה שבש"ע יו"ד סימן רכ"ח דוקא שקבל טובה והוא עיקר כנגד הדיעה השני' שבש"ע לפי הכלל בש"ע כיון ששני הדיעות בהמחבר ועיין בש"כ בשם הריב"ש דקבלת הטובה היינו מחמת השבועה דוקא אף דבשם מהר"ם אלשי"ך לא כן כתב מ"מ לעומת זה יש לצרף הדיעה אשר הובא שם ברמ"א דלדבר מצוה מתירין אף דהט"ז כתב שם דאין לסמוך ע"ז רק עם טעמים אחרים מ"מ בל"ז יש לי ג"כ טעמא רבה דהא בדעבד בודאי התירה היתר כמבואר בש"ע שם רק דלענין לכתחילה איירינין אם נתיר לה ועל זה אנו דנין א"כ י"ל כמ"ש מהרי"ט ח"א סי' א' לענין שאין לו מה לפרוע הרי זה המאמץ שלא ליתן רשות להתיר לו הוא כנוגש ועובר על דת של תורה וא"כ אם לא היה בידינו להתיר בלא רשותו היינו כופין אותו בשוטים שיאמר רוצה אני כדי שלא יעבור על דת השתא דבידינו הוא דהא בדעבד התירו מותר רק דלכתחילה אין להתיר בלא רשותו כאן שעובר על דת אף לכתחילה מתירין עכ"ד ור"ל דכופין אותו בזה שמתירין לקיים דת והבן א"כ ה"נ הרי נתבאר בסי' ע"ו סעיף ו' דבלא קיים פ"ו אינו מועיל רשות שלה למנוע העונה ואף ברשות התלמידים. עיין בב"ש סימן א' ס"ק א' וש"ס דכתובות דף ס' אכנוס והדר איזל י"ל דלא הי' עדיין בן כ' והבן וגם י"ל דשם היה מקיים כמ"ש הב"י ואם כן הרי עובר על הדת ומתירין לה ועוד דהרי הראנ"ח בח"ב סי' מ"ד רוצה לומר דמציא הדרה ממחילתה הובא בבאה"ט סימן א' ס"ק א' כנ"ל.