אור ברסלב

השיב משה יורה דעה· רבי משה טייטלבוים מאוהעל

שאלה מב

שאלה מא

(י"ט סיון תקס"ו לפ"ק). לדזיו לי' כבר בתי' שלום וכו' ה"ה כבוד אהובי ש"ב וכו' מ"ה משה האבד"ק שיניאווע

אדש"ה באתי הנה היות שבא שאלה לפני בדיני נדה באשה שהיא מניקה ודרכה תמיד בעת שהיא מינקת אין לה דרך נשים ואין רואה דם משך זמן המניקה וגם עתה אחר הלידה לא הי' לה שום וסת והלידה הי' בחודש תשרי דהאי שתא ועברו אחר הלידה זה זמן זמנים שלא ראתה כלל. והנה זה כמו ערך י"ד שבועות אירע לה מקרה שאחר שמשתנת יוצא ממנה כמה טפים דם ותמיד בכל עת אחר הטלת אמי רגלים יוצא ממנה דם כמה טפים וגם תיכף אחר שפוסק המי רגלים מרגשת כאב גדול למטה בבית הרחם ובשעת הטלת מי רגלים אינה מרגשת כאב כלל רק אח"כ תיכף. ותיכף יוצא ממנה דם. והנה לפי המבואר בש"ע סי' קצ"א יש לסמוך גם כאן על הבדיקה המבואר שם אחר שאינה מוציאה דם רק אחר הטלת מי רגלים ומרגשת אז כאב ואף שמבואר שם דדוקא באשה שיש לה וסת סומכין על הבדיקה הלא מבואר שם הטעם דאל"כ לא תהי' טמאה לעולם. והנה גם כאן הוי כמו שיש לה וסת כיון שאין דרכה להיות רואה בעת מניקתה ושלא בעת מניקה דרכה להיות לה וסת ואף שמבואר שם בש"ע וכל זה דוקא שמרגשת כאב עם מי הרגלים אבל אם אינה מרגשת כאב בעת הטלת מי רגלים ובודקת עצמה אחר הטלת מי רגלים ומוצאה דם אם לא מצאה במ"ר היא טמאה והנה לפי"ז כאן אינה מרגשת כאב בעת הטלת מ"ר י"ל ג"כ שהיא טמאה. הנה י"ל כאן אף שאין מרגשת כאב בעת הטלת מ"ר עכ"פ תיכף אחר הטמ"ר היא מרגשת כאב ויוצא ממנה אז טיפים דמים י"ל שבא גם כן מחמת מכה והכאב שיש לה אז מוכיח על זה והנה צויתי לעשות הבדיקה המבואר בש"ע כמה פעמים ונמצא המוך נקי תמיד אך לפי דברי השו"ת צמח צדק היא טמאה דהיא חולק וסובר דאין הבדיקה מועיל רק ברגילה לראות דם בתוך המי רגלים בתוך הספל ויש לה כאב וגם יש לה וסת. אבל באופן זה דאינה רואה בתוך המ"ר וגם אינה מרגשת כאב בשעת הטלת מ"ר ממש אין בידינו להתירה ויש לחוש שמא דם מקור היא ע"ש וא"כ לפי דבריו היא טמאה והנה שו"ת צ"צ אין בידי רק ראיתי בלקט הקמח שמביא דבריו הנ"ל ואפשר שמבואר שם עוד איזה היתר והנה מחמת גודל האיסור מורא על ראשי להכניס א"ע בדבר ומה גם שאין בידי כעת שום שו"ת שבעוה"ר הכל נשרף בעת שהי' שריפה פה בכן אבקש שימחול על כבודו הרמה לעיין בדבר זה ולכתוב לי תשובתו באר היטב איך להתנהג בזה וכו' דברי וכו' ה"ק מרדכי גימפל בלא"מ הרב המפורסים מהורר נתן אברהם חופ"ק קראקוויץ.

תשובה בירך לקחתי ובירך אשיב לה"ה ידי"ע ויד"נ ש"ב הרב המאור הגדול וכו'. ע"ד דשאילנא קדמו. והנה יש כאן שני פקפוקים א' מפני שכעת אין לה וסת ב' מפני שאין הכאב בשעת הטלת מ"ר רק אח"כ תיכף הנה פקפוק הראשון ודאי אינו כמ"ש כת"ר ג"כ. וראיה לדבר דהלא בס' בית הילל והביאו הבל"י בסי' קצ"א ס"ק ט' כתב דמניקה שנסתלקה ממנה דמים שאינה רואה בימי מניקתה ג"כ צריכה בדיקה דאין להקל ולומר דא"צ בדיקה דהיא ודאי מחמת מכה כיון דהיא בחזקת מסולקת דמים דז"א דהא מצינו גם נשים מניקות רואות דם ויש להם וסת קבוע כמו שאר נשים ע"כ אין להקל ויש להחמיר עכ"ל הרי דאדרבא היה מסתבר להקל טפי במניקה שאינה רואה ולומר דאף בדיקה ל"צ רק כתב דיש להחמיר בזה להצריכה בדיקה אבל בדיקה ודאי מהני ולא שייך בזה א"כ לא תטמא לעולם דהא תטמא כשיעברו ימי מניקתה ותחזור לוסתה וזה פשוט:

ועל דבר הפקפוק השני ע"פ תשובת הצ"צ דהחמיר באם שאין הכאב בשעת הטלה ממש ע"ש אבל כשהכאב בשעת הטלה אף שאין הדם כלל בהמי רגלים רק על העד שבודקת בו אחר כך גם היא מתיר כמבואר בדבריו ע"ש. והנה באמת במ"כ החמיר יותר מדאי דמ"ש שם דמהרי"ל לא התיר אלא מכח שלא היה דם אדום אלא כהה כמוגלא ע"ש בתשו' צ"צ סי' צ"ב הלא המעיין בתשובת מהרי"ל סי' ר"ג יראה דהתיר בל"ז רק הא דכהה כמוגלא כ' לסניף בעלמא שכתב שם בסוף דבריו כי יש קצת ראי' דלאו מן המקו' בא הואיל ואינו דומה למראי' דם אלא מוגל' וכו' ע"ש הרי דחשבו רק לקצת ראי' וסניף בעלמ' אבל אין זה עיקר ההית' שלו כמ"ש הצ"צ. ועוד הלא הט"ז מתיר בסי' קצ"א ס"ק ד' באם מרגשת כאב אף שלפעמים רואה בלא כאב ואף בלא הטלת מ"ר כלל ובלא בדיקה עיי"ש דאינו מתיר מצד עצמות הקרטין רק מטעם זה ומכש"כ כאן דאינה רואה בלא כאב ותמיד הכאב קדמה (לראי') אם לא חשבת לה מחמת מי רגלי' א"כ אף בדיקה ל"צ לדברי הט"ז א"כ בבדיקה מותרת ודאי ממ"נ וז"ב ואף החכם צבי בתשובותיו סי' ע"ג שחולק על הט"ז מ"מ בנד"ד מודה דמהני בדיקה עכ"פ ואף שהכאב הוא תיכף אחר הטלה ולא בשעת הטלה כמבואר בדבריו שם שכתב וז"ל דוק' בהארין וינדא וכיוצא שאינו בא אלא אחר מי רגלי' עיי"ש ובאמת גם בנידון הט"ז ראוי להתיר ע"י בדיקה הנ"ל ועיקר מה שחולק עליו הח"צ הוא מה שמתיר בלא בדיקה ועיין בספר חוות דעת בסי' קצ"א בחידושים ס"ק יוד שכתב על דברי הח"צ שהשיג על הט"ז וז"ל אמנם נראה דבדיקה מהני הרי דמתיר בלא מי רגלי' ע"י בדיקה רק שמרגשת כאב ויהי' איך שיהי' בנידון הט"ז מ"מ בנידון דידן גם הח"צ מודה וז"ב דעכ"פ בדיקה מהני ובפרט דהגאון בעל נודע ביהוד' בתשובותיו בחלק בסי' מ"ח ובסי' נון מתיר בלא כאב כלל ע"י בדיקה עיי"ש אף דבעל חוות דעת בסי' צ"א בביאורים ס"ק ח' פקפק על דבריו מ"מ מודה במרגשת כאב כמפורש להדי' בדבריו שם. והנה באמת גם הצ"צ לא החליט לאיסור כלל רק שכתב שאינו רוצה להתיר לפי שעה דאולי תתרפא ואם אחר שתמתין זמן מה ותהי' מסגלת ברפואות ובמרחצאות מי חמין לא תתרפא אז נשים על לבבינו לעיין בשריותא דהך איתת' לפי תואר הענין שיהי' בזמן ההוא עכ"ד הרי נראה מקריצותיו שהי' מחמיר לפי שעה דשמא תתרפא ולא תצטרך להתיר אבל כשלא תתרפא ודאי הי' מתירה רק שלא רצה לגלות דעתו בבירור שלא יסמכו ע"ז תיכף אבל אלו הי' רואה הראיות של בעל נ"ב איך שרוצה להתיר על בדיקה בלי כאב ודבריו חזקין והפקפוק של בעל חוות דעת קלוש עכ"פ לא הי' מחמיר כלל במרגשת כאב אף לפי שעה. ובאמת חומרא דאתי לידי קולא הוא ביטול פ"ו ומצות עונה ועל הכל חשש הוצאת ז"ל ר"ל. וכולי האי ואולי לא יועיל העסק ברופאים ודאי אין להחמיר כלל לענ"ד. ובפרט דלענ"ד בנד"ד הוי כמו בשעת מי רגלים ממש דאפשר עדיין לא תמו מים רק דבסוף מ"ר הוא ונראה כאלו כולו דם משא"כ בנידון הצ"צ שלא הי' כלל יוצא רק אח"כ נמצא על העד שמקנחת בו ובפרט דנמצא שני פעמים בסינון מי רגלי' ואף דלפעמים לא נמצא יתכן דהוא משום שנתערב ונתבטל בהרבה מיר ובודאי דכזה ודאי גם הצ"צ לא הי' מחמיר כלל אף לפי שעה:

ועוד נראה דכאן במניקה שאינה רואה דהיא בחזקת מסולקת דמים והבדיקה היא רק חומרא כמבואר בדברי הבית הילל ודאי גם הצ"צ לא הי' מחמיר כלל אף לפי שעה והיא עדיף ממ"ש מה"רי וויי"ל בתשובה סי' כ"ה וז"ל ראי' גדולה הי' הפעולה עם הירק שנסתם אפילו בשעת וסתה והאי דם לא נסתם ואפשר דבכה"ג אפי' ר"מ מודה וכו' עיי"ש א"כ אף אנו נאמר הרי ההנקה סתמה המקור בשעת וסתה והאי לא נסתם ש"מ דלאו מן המקור הוא לכן נראה יש להתיר לכ"ע ע"י בדיק' ואין לחוש להחמיר כלל אף לפי שעה וא"כ כיון שכתב כת"ר דכבר נבדק כ"פ ונמצא המוך נקי הי' ראוי להתיר רק אני חושש כיון שבתשובות מבואר דבעינן שיהי' המוץ מכסה כל רוחב הרחם ובדברי הרמ"א לא נזכר מזה ואולי לא עשו כן לכך זאת עצה היעוצה שמתחילה תרחץ אותו המקום היטב עד שלא ישאר שם שום רושם דם ואז תכניס למעלה המוך בעומק הרחם עכ"פ יותר מעט עמוק ממקום שהשמש מגיע בגמר תשמיש ושם היא פי הרחם ויהי' מוך הרבה שיהי' דחוק שם שבעומק שיכסה שם למעלה בעומק כל הרחם עד שלא יהי' באפשרי לשום דם כל דהיא לצאת מן הרחם לפרוזדר עד שיפגע תחילה במוך הדחוק שם ואחר הכנסת מוך כנ"ל תחזור ותקנח היטב בכל הצדדי הפרוזדר עד שאף אם ניחוש שמא עם סילוק ידי' מקינוח ורחיצה שקודם הכנסת מוך ירד דם מהמקור ונשאר באיזה זויות ודאי יתקנח עתה ולא ישאר שום דם שיעמידהו כותלי הפרוזדור ואח"כ כשתשתין ויהי' דם אחר השתנת כדרכה אז תחזור ותרחץ היטב אותו מקום עד שלא ישאר בפרוזדור שום רושם דם ותזהר שלא יגיעו מי הרחיצה לעומק על המוך ויותר טוב שתקנח פעמים הרבה בלי רחיצה באותו מקום עד שלא ישאר רושם דם כדי שלא יגיעו מי הרחיצה על המוך ואח"כ תוציא המוך ואם תוציא המוך נקי אז טהורה היא ונקתה ונזרעה זרע וא"צ לבדיקה זו רק פעם אחת כמבואר בשו"ת נוב"י שם וכן מבואר באמת מתשובת מהר"י סג"ל סי' ר"ג למעיין היטב בדבריו ואף אם אין להקל נגד דברי זקני הרמ"א מ"מ בנד"ד שכבר נבדקה כ"פ ודאי די שוב בבדיקה זו פעם אחת הנ"לע"ד כתבתי להלכה ולמעשה באופן שיסכים כת"ר עמי וד' יצילני משגיאות ובמהרה יזכני לישועות הניבאות הכ"ד.

תוכן העניינים

השיב משה יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה