אור ברסלב

השיב משה יורה דעה· רבי משה טייטלבוים מאוהעל

שאלה מ

שאלה לט

עוד אדרש לבית ישראל בהלכתא רבתי בדיני נדה בוסת הקפיצה דנתבאר בש"ע יו"ד סי' קפ"ט סעי' י"ז דוסת של קפיצה לחודה אינו כלום והמחבר אזיל לשיטתו בב"י שהקשה על הטור שפוס' בוסת שאינו מורכב קובעת וסת של קפיצות לחוד יש לתמוה למה סתם דבריו נגד כל הנך רבוותא לכך פסק כאן בש"ע דהוסת של קפיצה לחודה אינו כלום וגם הרמ"א לא הגיה כלל ושום א' מהאחרונים לא נחלק עליו כאילו הוא הלכה ברורה מסיני מסורה ולפענ"ד כראה דעת הטור עקר בש"ס וגם נפיש חילי' סיעת מרחמוהי מהפוסקים כמו שאבאר בעז"ה ומי שירצה לעמוד על ברורי דמילי יעיין בגמרא דנדה דף י"א ע"א אמר ר"ה קפצה וראתה וכו' וכל השקלי וטרי' עד המשנה שם ותוס' ד"ה לקפיצה ואז יאורו עיניו בעז"ה במה שאכתוב בס"ד.

דהנה התוס' הקשו שם על פירש"י שני קושיות עצומות ואני אוסיף עוד בקושיא על פירש"י דהא למאי דמשני רב אשי ומוקי להברייתא כגון דקפצה וכו' א"כ קשה הא בכי האי גוונא וודאי דליכא וסת בקפיצה לחודא כלל דהא בפעם הג' דקפצה לא ראתה וא"כ למה לן לחזור מסברא הראשונה דבראתה ג' פעמים ע"י קפיצה דקבעה ווסת לקפיצה. וא"ל דרש"י מפרש כהרז"ה דפירש אלא בקפיצה בווסת שאין מורכב דהיינו שלא הי' הג' הקפיצות ביום ידוע רק בימים חלוקין כגון זה א' בשבת וזה בשני בשבת ולפ"ז יכולני לומר דבוסת המורכב דהיינו כל הקפיצות בא' בשבת דלא הוי ווסת רק בימים ובקפיצה ומקשה הגמרא מהברייתא דקתני לא קבעה לה ווסת מאי לאו דלא קבעה כלל ובין אי מיירי בווסת שאין מורכב או בווסת המורכב מ"מ קשה דאם נימא דבווסת המורכב לא קבעה כלל אף לימים וקפיצה ממילא גם בווסת שאין מורכב לא קבעה דמאיזה טעם נימא בווסת המורכב דלא קבעה לקפיצה אי משום דהיום גורם א"כ תקבע לימים ואי תרווייהו גורמים תקבע לתרווייהו עכ"פ לימים וקפיצה ואמאי לא קבעה כלל א"ו משום דמחמת אונס לא הוי קביעות כלל ע"כ בווסת שאין מורכב כמי וכן צריכין אנו לפרש קושיות הגמרא להרז"ה וזה ברור לפ"ד ומשני דלתרווייהו דהיינו לקפיצות ולימים קבעה בוסת המורכב וממילא בוסת שאין מורכב י"ל דקבעה לקפיצות וא"כ מיושב קושי' ראשונה של תוס' וק"ל מקשה הגמרא ימים לחודייהו פשיטא ולא קשה קושיא השני' של התוס' דנימא דהברייתא קמ"ל דלא קבעה לקפיצות דבווסת המורכב ג"כ פשיטא דלא קבעה לקפיצה לחודא רק בווסת שאין מורכב סבר ר"ה דקבעה כמו שהוא לתירוץ התוס' דלקפיצות ג"כ פשיטא דלא קבעה ואף דהרז"ה לא סבר כן מ"מ י"ל דרש"י סבר כן וא"כ מיושב גם הקושיא השני' של התוס' אבל מה אעשה שאין פירש"י סובלת דברי הרז"ה מדכתב בד"ה אלא לקפיצה כו' ואפילו שאר ימות השבת ש"מ דבווסת המורכב איירי וא"כ הדרא הקושיות לדוכתייהו ודבריו קשים להולמם וכבר כפירים ואריות בעלי התוס' ז"ל שמו בסד רגלו ואני אומר ויחכם שלמה מכל האדם כשמו כן הוא הוא שלמה ומשנתו שלמה ודבריו נהירין ומזהירין כשבילי דרקיע וכעצם השמים לטוהר ואדרבא לפירושו אתי' כל הסוגיא שפיר ולפירוש התו' קשה כמה קושיות בהסוגיא דהא קשה קושיא א' דמציע הגמ' למאי אי לימים הא כל יומא כו' ואלא לקפיצות והא תניא כו' משמע להדיא דאם הוי מפרשינן הך דרב הונא לימים לא הוי קשה להברייתא ואמאי הא לא קבעה וסת משמע לי' למקשה לא קבעה כלל ואמאי קשה לי' טפי וברייתא בקפיצות מבימים וע"ק לפירוש התוס' דהמתרץ דאמר לא קבעה ווסת לקפיצות לחודייהו קשה ממ"נ אם לא פשיטא לי' מלתא בפשיטות גמור א"כ מנ"ל דהברייתא אשמועינן ג"כ דלא קבעה ווסת לקפיצות דילמא לא קבעה ווסת פירושו לימים וכדמיון קושיות התוס' על רש"י וגם לפי מה דאסיק רב אשי לא קבעה לימים הוי רבותא ודילמא הא לחודא קמ"ל או זיל לאידך גיסא דמנ"ל הך דרב אשי דילמא הא לחודא קמ"ל דלא קבעה לקפיצות דלאו פשיטא הוא ואי פשיטא לי' בפשיטות גמור דליכא שום ה"א כלל לומר דקבעה לקפיצות כמ"ש התוס' א"כ למה לי' לומר כלל דלא קבעה לקפיצות לא הוי לי' לומר רק לא קבעה לימים דהוא הרבותא דאשמועינין בברייתא כדמסיק רב אשי והך דלא קבעה לקפיצות לא שמעינן מהך ברייתא כלל אי לאו דפשיטא לי' מעיקרא ועוד קשה אהא דמקשי בתר הכי לימים לחודייהו פשיטא הוי לי' לומר לקפיצות לחודייהו ולימים לחודייהו פשיטא דהא לפירוש התוס' לא קשה מכח דתרווייהו פשיטא **(וקושי' זו מצאתי בשם הרז"ה ואני מוסיף עוד)** דטפי ראוי לן לאשמועינין דהך דלא קבעה ווסת לקפיצה פשיטא דלא אשמועינין כבר ממה דאשמועינין דלא קבעה לימים פשיטא דאשמוענין כבר בקושיתו על ר"ה אי לימא לימים הא כל יומא כו' דמקשה כמו ממילתא דפשיטא אבל לרש"י ז"ל תחוור כל הסוגיא כשלמה ומקודם נתרץ קושיא א' של תוספות על רש"י.

ונקדים דהרשב"א בת"ה שער הוסתות כתב לתרץ הך קושיא בשם הרז"ה דאיך נימא דפשיטא לי' ג"כ דלא קבעה לקפיצה מדמקשי' לימים לחודייהו פשיטא משמע דלקפיצה לא פשיטא כתב הרשב"א דבאמת קפיצה לאו פשיטא והא דפריך לימים לחודי' פשיטא לאו אברייתא קא מקשה די"ל דאשמועינון דלא קבעה לקפיצות כקושית התוס' רק דהקושיא קאי אהתרצן ולישנא דיתורא קא מדקדק דקאמר התרצן לא קבעה לימים לחודא הא פשיטא הוא ע"כ דברי הרשב"א בשינוי הלשון עיי"ש היטיב כי דבריו אינם מובנים לכאורה ותמצא נחת מדברי כי ברור כוונתו כמו שכתבתי

ועפ"י דברי הרשב"א האלו מיושב קושיא השני' של תוס' על רש"י בפשיטות אך דקשה לי על תירוץ הרשב"א **(תיבת ועוד שם ברשב"א הוא ט"ס וצ"ל ולישנא יתורא וכו':)** מה דמשני רב אשי בכי ה"ג כו' ולפירש הרשב"א ע"כ הכי פירושו הא דאמר התרצן לימים לחודייהו רבותא הוא בכה"ג ובודאי כוונת התרצן דהברייתא אשמועינין הך דאל"כ אין שייך כלל לכאן למה דמפרש הברייתא אלא ודאי דמפרש דברייתא אשמועינין הך א"כ עדיין קשה מנ"ל דברייתא איירי בכה"ג ואשמועינין דלא קבעה ווסת לימי' דילמא הברייתא איירי כפשוטו כמו שסובר מעיקרא ועיקר הרבותא דלא קבעה ווסת לקפיצה וא"כ לא הרווחנו כלל בתירוץ הרשב"א דאהתרצן קאי דמ"מ קשה אהתרצן גופי' מנ"ל הך מברייתא וקושיא עצומה הוא לפ"ד על הרשב"א ועד בשחק נאמן כי רציתי לפרש כך דברי הגמ' כדי לישב קושי' השני' של התוס' על רש"י קודם שראיתי אותו ברשב"א ודחיתי אותו מחמת קושיא זו ועכשיו דראיתי דהפירוש הנ"ל מבואר ברשב"א אמינא דאין לדחותו כלאחר יד וחזי כמה רב גוברי' לכך ישבתי קושיא הנ"ל בעז"ה בטוב טעם כמו שאבאר בסמוך כי שם ביתו ובינו בינו נחזיק פירוש הרשב"א למונח קיים ויתד שלא תמו' א"כ לפי הצעה זו המקשה שהקשה ימים לחודייהו פשיטא ורב אשי המתרץ כשקל' וטרי' בדברי התרצן הראשון והשתא מיושב קושיא א' של התוס' בין לסברת המקשה בהתרצן ראשון בין לסברת רב אשי דלסברת המקשה מתורץ כפשוטו דלא הוי מצי לשנויי דלא קבעה ווסת לימים לחודייהו אבל לקפיצות קבעה דא"ה מאי קמ"ל פשיטא לכך צ"ל דאף לקפיצות לא קבעה והיינו רבותא רק דקשה א"כ למה נקט התרצן לימים לחודייהו בדבריו כיון דפשיטא הוא היינו באמת קושיות המקשן וא"כ עיקר הקושיא של התוס' ל"ק רק למאי דמתרץ רב אשי דלימים לחודייהו הוי רבותא א"כ לפ"ז קשה למה חזר מסברא קמא דקבעה ווסת לקפיצות ולא קבעה ווסת דברייתא היינו לימים והברייתא כמו שתירץ רב אשי וכיון דזכינו לזה יתורץ קושיות התוס' על נכון דאף למאי דמתרץ רב אשי צריך המתרץ לומר דלא קבעה ווסת גם לקפיצות דאי נימא דלקפיצות קבעה ולא קבעה דברייתא רק לימים א"כ נשאר קושית הגמרא אברייתא מאי קמ"ל פשיטא ואין לומר כתירץ ר"א דהא אי נימא דקבעה ווסת לקפיצות ליתא לתירוץ דר"א כלל דנחזי אנן הטעם דנימא דקבעה ווסת לקפיצות לחודי' דילמא היום גורם כיון שהי' תמיד ביום א' כגון בא' בשבת וכדומה א"ו צריכין אנו לומר דלא מסתבר לן כלל למיתלי הקפיצות בימים דאם הקפיצה גורם לבד שיבוא מה לי קפיצה ביום או ביום אחר כך צ"ל לפי דעת זה וא"כ הא רב אשי פירש טעמו דלא קבעה ווסת לימים בהאי גוונא דאיירי בי' משום דתלינין בקפיצה דאתמול והא דלא קחזיא אתמול אם הקפיצה היתה גורמת היינו משום דנא מטא זמן קפיצה כמו שמפרש ר"א בהדי' וא"כ היינו דוקא אם נימא דאיכא סברא למיתלי הקפיצות בימים אבל אם נימא דליכא סברא כלל למיתלי הקפיצות בימים וודאי דבגוונא דרב אשי קבעה ווסת לימים דהא חזינין דיום גורם משום דראתה בא' בשבת השלישי בלא קפיצה וא"ל דתלינן בקפיצה דאתמול דא"כ מ"ט לא חזיא אתמול ואי משום דלא מטא זמן קפיצה הא לפי סברתן עכשיו קפיצה לא תליא בזמן כלל וא"כ איך נימא דאשמועינין הברייתא דלא קבעה ווסת לימים בהאי גוונא דר"א דוודאי קבעה ווסת לימים א"ו מדאמרינין דלא קבעה ווסת לימים בהאי גוונא דרב אשי משום דלא מטא זמן קפיצה א"כ ממילא ש"מ דמסתבר למיתלי הקפיצות בזמן וא"כ וודאי בווסת מורכב דהי' כל הקפיצות והראיות ביום אחד כ"א בא' בשבת וודאי דלא קבעה ווסת לקפיצות לחודי' רק לקפיצות וימים דילמא היום גורם כללא דמילתא אם נימא בווסת המורכב לא קבעה ווסת לקפיצות לחודי' א"כ בגוונ' דרב אשי לא קבעה ווסת לימים לחודי' הא אם נימא דבוסת מורכב קבעה ווסת לקפיצות לחודי' אם בגוונ' דרב אשי קבעה ווסת לימים לחודי' וא"כ מיושב קושיא א' של תוס' בטוב טעם ודעת בעז"ה והשתא מיושב ג"כ קושיא שלי על פירש רשב"א דקשה לן כיון דמתרץ אשמועינין הך דרב אשי מנ"ל הך מברייתא דילמא הברייתא אשמועינין דלא קבעה וסת לקפיצות ל"ק וידי דנהי דהברייתא לא אשמעינן רק דלא קבעה וסת לקפיצות ממילא שמעינן הך דרב אשי דהא בגוונ' דרב אשי קפיצות שבת יש לומר דמגרע הוסת וי"ל דמתקנו הוסת י"ל דמגרע הוסת דבלא קפצה בשבת כלל ראוי לנו לומר כיון דחזינן דבא' בשבת השלישי ראתה בלאו קפיצה איגלאי מילתא דהיום גורם וקבעה וסת לימים אבל בקפצה בשבת לא קבעה וסת לימים דתלינן בקפיצה דאתמול וכן הוא באמת דעת הטור וי"ל דמתקנו הוסת דבלא קפצה בשבת אין סברא לומר דקבעה וסת לימים דהא לא ראתה ביום זה בלא קפיצה רק פעם אחת ולא קבעה וסת בפעם אחד ופעמים הראשונים אפשר דהקפיצה גורמים והא דראתה עכשיו בלא קפיצה וה בכך באמת ראתה ביום זה בפעם ראשון רק בקפצה בשבת ולא ראתה איגלאי מילתא למפרע דהקפיצה לא גרמה רק הימים אם כן כיון שראתה בפעם ג' ביום זה קבעה וסת בשלשה פעמים כדין וסת והשתא נחזי אנן דאם נימא דבוסת המורכב קבעה וסת לקפיצות לחודא א"כ בודאי דהך קפיצה בשבת מתקן וסת הימים ולא מגרע דמתקן מדחזינן דבשבת קפצה ולא ראתה ודאי דקפיצה לא גרמה ואין לומר משום דלא מטא זמן קפיצה דהא לפי הסברא זו הקפיצה לא תלי בזמן כלל כמ"ש לעיל א"כ ודאי מתקנו וגם לא מגרע באידך ניסא דנימא דתלינן בקפיצה דאתמול א"כ מ"ט לא חזיא אתמול כקושית הגמ' ולא מטי זמן קפיצה ליכא למימר כמ"ש ואם כן ודאי לדעת זו קבעה וסת לימים בגוונא דר"א ואם נימא דבוסת המורכב לא קבעה וסת לקפיצות לחודא רק בקפיצות בימים הידועים וא"כ דהקפיצה דשבת מגרע ולא מתקן דליכא למימר מדקפצה בשבת ולא ראתה ש"מ דהקפיצה לא גרמה דהא אנן לא אמרינן כלל דהקפיצה לחודא גרמה דליהוי מוכח מקפיצה דשבת דפעמיים הראשונים הימים לחודייהו הוא דגרמי רק דאכן אמרינן דהקפיצה בימים ידועים האלו היא דגרמי אבל ביום אחר לא וקודם שקפצה בשבת ולא ראתה אנן ידעינין דאם תקפוץ בשבת לא תראה דהא אנן אין חוששין כלל לקפיצה דיום אחר ואם כן אמאי תתקן קפיצה דשבת והיינו דאמרינן משום דלא מטי זמן קפיצה וא"כ לא מתקנו אבל ודאי מגרע דהא דראתה ביום א' דשבת בלא קפיצה משום דאמרינן קפיצה דאתמול גרמה והא דלא חזיא אתמול משום דלא מטי זמן קפיצה דהא עכשיו אכן קיימינן דהקפיצ' תלוי בזמן וא"כ כיון דמגרע ולא מתקנו והוי תרתי לריעות' ודאי דלא קבע' וסת לימים בגוונ' דרב אשי וא"כ התרצן הראשון אמר שפיר דתרווייהו שמעינן מברייתא דאם לא איירי הברייתא בגוונ' דרב אשי ואשמועינין דבוסת מורכב לא תלינן בקפיצות לחודייהו א"כ ממילא שמעינין בגוונ' דרב אשי לא תלינן הווסת בימים ואם איירי הברייתא בגוונ' דרב אשי ואשמועינין דלא קבעה ווסת הימים בה"ג א"כ ממילא שמעינן דבוסת המורכב לא קבעה ווסת לקפיצות לחודי' דהא בהא תלי' והוא הוא וא"כ מיושב קושיתי על פירש רשב"א וא"כ מיושבין ב' קושיות של התוס' על רש"י דגם קושיא השכי' לא קשה כיון דזכינו דשפיר קאי אמתרץ.

ועכשיו נחזור לפרש כל הסוגיא מראשה לסופה דלא קשה לשיטת רש"י ועל התוס' קשה קושי' הראשונה אהא דמציע הגמרא למאי אי לימא לימים כו' הא גם אי נימא לימים קשה מברייתא והצעה זו למה לי לא ק"מ לרש"י דאם הוי אמרינן דקבעה ווסת דר"ה היינו לימים לחודייהו ודאי דלא הוי קשה כלל מברייתא דה"א לא קבעה דברייתא היינו לקפיצות לחודייהו ול"ק פשיטא דהא לרש"י בקפיצות לחודייהו רבותא גדולה הוא דלא קבעה אבל כיון דמציע דלא מסתבר לומר כלל דר"ה יסבור בימים לחודייהו דקבעה דפשיטא דלא אלא דאיירי בקפיצות לחודיהו א"כ מקשי שפיר מברייתא דקתני לא קבעה כלל דלא קבעה דברייתא היינו לימים לחודייהו דמאי קמ"ל פשיטא ומתרץ שפיר כמ"ש לעיל פירוש התירוץ לרש"י והא דאמר לא קבעה ווסת לקפיצות רבותא גדולה הוא ולימים לחודייהו דלא הוי רבותא מקשי באמת הגמרא ומשני דג"כ הוי רבותא א"כ מיושב גם קושיא השני' שלי בגמרא וקושי' שלישית וודאי דלא קשה לרש"י דלא מצי להקשות רק מימים לחודייהו וא"כ מיושב הכל בעז"ה אבל להתוס' קשה כל הקושיות דהא לדידהו קפיצה לחודא הוי פשיטא כמו ימים לחודא וא"כ זכינו דרבינו הגדול רש"י ז"ל יצא בדימוס והא דלא מפרש לרש"י אלא לקפיצות בוסת שאין מורכב כמ"ש לעיל בשם הרז"ה ולדידי' מיושבי' קושיות התו' כפשוטו כמ"ש לעיל היינו משום דהוי קשה לרש"י קושית הרשב"א אהרז"ה דהך לימים לחודי' ודאי דאיירי בוסת מורכב וא"כ גם כי קאמר אלא בקפיצות ודאי דג"כ בהך גוונ' איירי דאל"כ הו"ל לפרש אלא בקפיצות ובוסת שאין מורכב ועיין שם עוד מה שהקשה ודו"ק היטב בכל מה שכתבתי כי נכון מאוד בס"ד וקרוב לאמיתה של תורה וברוך ד' שהנחני בדרך אמת

וא"כ העולה מזה לדינא כיון דרש"י ז"ל יצא זכאי ואדרבא ראיות ברורות נתנו עידיהן דהעיקר כוותי' וודאי דאין להקל ראש נגדו להקל באיסורין ובפרט בדיני נדה החמור ואף דוסתות דרבנן דלכך מקילין בהו בכל צד ספק מ"מ הוה אביזרייהו דעריות דהא לכל הפוסקים דמקילין בוסת שאין מורכב דלא הוה קביעות ווסת לקפיצות דלא אמרינן קביעות ווסת לקפיצות לחודא בשום ענין כל בנינם ויסודם משום דחזו לדברי התוס' דחלקו אפירש"י דסבר לי' דמסתבר לומר קביעות ווסת בקפיצות לחודי' דלדידי' אף למאי דמסיק הגמרא דבוסת המורכב הקביעות הוי לקפיצות ולימים מ"מ וסת שאינו מורכב אדוכתא קאי דליכא ימים כלל וקבעה ווסת לקפיצות רק להחולקים על רש"י וסברו דלא מסתבר כלל לומר קביעות וסת לקפיצות ופשיטא הוא גם בוסת שאינ' מורכב לא אמרינן דקבעה וסת לקפיצות כמו שמבואר בב"י ובאחרונים וא"כ כיון דבררנו דדעת רש"י עיקר ודאי דאין להקל ובפרט דגם דעת הרז"ה והטור כן ומה שכתבו הב"י והאחרונים ראי' מהרמב"ם פרק ח' מהלכות א"ב הלכה ה' דסבר דלא אמרינן ווסת לקפיצות בשום ענין ואני איני יודע מקום רמז ואדרבא מדפסק הרמב"ם שם כלישנא בתרא דר"ה דהיכא דקפצה בשבת ולא ראתה ואח"כ ראתה בחד בשבת בלא קפיצה דקובעת וסת לימים והיינו משום דלא ראתה בקפיצה דשבת ש"מ דלאו הקפיצה גורמת וא"כ לפ"ז ע"כ סבר לי' בוסת המורכב דקבעה וסת לקפיצו' לחודי' דאי לקפיצות ולימים א"כ ליכא הוכח' כלל מהאי דלא ראת' בקפיצ' דשבת כמ"ש לעיל א"ו דגם בוסת המורכב סבר דקובע' וסת לקפיצו' לחודי' והא דמסיק לעיל בגמרא דבוסת המורכב קובעת לקפיצות ולימים צ"ל דלישנא בתרא דר"ה פליג גם אזה והרמב"ם פסק כוותי' וא"כ כ"ש בוסת שאינו מורכב דס"ל דקובעת וסת לקפיצות. ומיהו הא לאו ראי' הוא דנראה דטעמו דהרמב"ם לאו משום הוכחה דלא ראתה בקפיצה דשבת הוא אלא אפילו לא קפצה כלל בשבת ג"כ סבר הרמב"ם דאם ראתה בחד בשבת הנ"ל בלא קפיצה איגלי מילתא דהיום גורם וקובעת וסת לימים והא דנקט קפצה בשבת לאו דוקא אלא לרבותא נקטי' דאף בקפצה בשבת ולא ראתה קבעה וסת לימים ולא תלינן ראי' דחד בשבא בקפיצה דאתמול וטעמו דסובר הרמב"ם דהך לישנא בתרא דר"ה סובר דאין סברא כלל לומר דמחמת קפיצה דאתמול ראתה ביום מחר אף דללשון קמא הוי סברא פשוטא כמ"ש מ"מ לישנ' בתרא לא מסתבר כן וראי' כדבר דאי נימא כדפרישנא מקמי הכי דהך לישנא בתרא דר"ה סבר דבוסת המורכב קבעה לקפיצות לחודי' א"ם קשי' ליה הך ברייתא דלעיל דקתני לא קבעה בין אי מיירי בוסת המורכב או בוסת שאינו מורכב מ"מ קשה ואין לומר דלא קבעה דברייתא לא קבעה לימים וכדרב אשי דלעיל דהא איהו פליג אדרב אשי דלעיל דלישנא קמא אלא ודאי כמ"ש ועוד אם נימא כך אם כן הרמב"ם והטור יחלקו בסברת הפוכות דלהרמב"ם קפצה בשבת קבעה וסת לימים לחודי' ובלא קפצה בשבת לא קבעה לימים לחודי' ולהטור איפכא דבלא קפצה בשבת קבעה וסת לימים לחודי' ובקפצה בשבת לא קבעה לימים לחודי' אלא ודאי כמ"ש:

ומ"מ אף דליכא הוכחה מהרמב"ם דסובר דבוסת המורכב קובעת וסת לקפיצות לחודי' מ"מ בוסת שאינו מורכב מהיכי תיתי דנימא דסובר דלא קבעה וסת לקפיצות ע"כ נראה דאין לזוז מפסק הטור וכת דעימי' וגם הב"ח הביא ראי' קצרה לדברי הטור וכבר הכו האחרונים על קדקוד ראי' זו ולא שמו לבם אל כל השקל' וטרי' ומשא ומתן שכתבתי והוכחתי מגוף הלכה ואין אנו צריכין לפרנסה ממקום אחר ולראיה דפוסקי' כלל ומקום הניחו לי מן השמים להתגדר. היום יום ה' כ"ח טבת שנת תקמ"ז לפ"ק נאום ה"ק משה.

תוכן העניינים

השיב משה יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה