השיב משה יורה דעה· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
שאלה ל
הנה מעשה בא לפני בחצר רחב שהיו בו ארבעה מאות וחמשים צאן ובא זאב אחד וקפץ מעל המחיצה לתוך החצר ושני ערלים היו אצל החצר וחטף אחת מן הצאן והרגו תיכף שחנלקו ואח"כ הבריחו אותו הערלים כן ספרו הערלים מסל"ת וכן הוי כי רק אחד נמצא מת בחצר ובשאר הצאן לא נראה שום חבל' והיזק. והנה הדין זה פשוט ביו"ד סי' נ"ז סעי' ט' דאם הרג אחד מהן כולן מותרין רק שפסק הפר"ח והכו"פ דדוק' ראינו שהרגו אבל נמצא מת חיישינן שמא דרסו ואח"כ מת ואף דכאן יש עכו"ם מסל"ת שהרגו תיכף הרי בדאורייתא אין עכו"ם נאמן במסל"ת רק בעדות אשה מ"מ התרתי האחרים דהרי הפ"מ שם בשפתי דעת ס"ק כ"ה מיקל בנמצא מת עכ"פ בה"מ עיי"ש א"כ עכ"פ ראוי להקל בעכו"ם מסל"ת ועיי"ש עוד שם בס"ק כ"ח ועוד נ"ל דהא ודאי דלא דרס כולם וא"כ כל אחת הוי ספק א' בגופו וספק א' בתערובות דהיינו ספק א' שמא אין כאן תערובות איסור כלל דהיינו דלא דרס כלל ואת"ל דיש כאן תערובות איסור שמא לא זו היא והש"כ בסי' ק"ו מיקל בה"מ בספק א' בגופו וספק א' בתערובות א"כ עכ"פ לא הוי רק כמו איסור דרבנן ומהני מסל"ת. והנה לפי"ז היה מקום להקל בה"מ אף בלא מת אחד ובלא מסל"ת כלל דהא כיון דיש הרבה צאן כ"כ ובודאי דלא דרס כולם א"כ כ"א הוי ספק א' בגופו וספק א' בתערובות והא דאסרינן הכל בהיה דורס ביניהם י"ל דהיינו דוקא היכא דיש לחוש שמא דרס כולם מי' בהא דספק א' בגופו יש לפקפק דשם בספק איסור שנתערב א"כ חל ספק א' על אחת יותר מעל חביריו דהיינו קודם שנתערב א"כ בכ"א הוי שפיר ס"ס ספק א' שמא הראשון שנתערב לא היה אסור כלל ואת"ל שהיה אסור שמא לא זו היא אבל בנד"ד שלא חל מעולם ספק על אחת יותר מעל חבירו א"כ הוי בכ"א רק ספק אחד שמא נדרס או לא והבן זה. ויש לעיין בדיני ס"ס ומ"מ בנד"ד ודאי יש להקל מה"ט שכתבתי ועוד דאף אם נדרסה אחת בטלה ברוב והא דברי' אינה בילה הוא רק מדרבנן א"כ מהני מסל"ת ואף אם נימא דקבוע דאורייתא מ"מ בפירש יש להקל ומי' בנד"ד כשר בכל ענין כמ"ש וז"ב: