השיב משה יורה דעה· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
שאלה כח
נשאלתי מק"ק טערצאל היות שנשחטה בהמה אחת ונבדקה הריאה והי' בה סירכא ועברה ע"י מיעוך ומשמוש מעל הריאה והלכה עד חתך א' שהי' בריאה על ידי הטבח ושם נפסקה וסתם השוחט אותו החתך היטב ביד וניפח לשאר הריאה ובדקה כדינו ולא בצבצה מה דינו של אותה הבהמה והשבתי דאם חתך הנ"ל הוא ודאי שנעשה ביד הטבח ואין בה שום ספק אז יש להקל דאף שאותו המקום שהחתך שם הי' ג"כ צריך בדיקה כיון שנפסקה הסירכ' שם ואותו מקום אין יכולין לבדקה מפני החתך מ"מ יש להקל דהבדיקה היא רק לחומרא דהרי סירכ' לית לה בדיקה מדינא דגמ' רק דעיקר ההיתר משום דעברה ע"י מיעוך מחזיקין לריר בעלמ' רק הבדיקה היא לחומרא דשמא יראה בצבוץ ויהי' מוכיח סופו על תחילתו דלא הי' המיעוך ומשמוש כדין אבל כיון שאין יכולין לבדוק מכשירין מחמת המיעוך ומשמוש לחוד אף שהתב"ש החמיר בזה עיין בשמ"ח סי' ל"ו סעי' י"א ובתבו"ש שם ס"ק כ"ב מ"מ כל יסודו הוא מדברי הב"ח עיי"ש ובאמת מדברי הב"ח אין ראי' דהב"ח לא קאמר רק דלא תלינן ביד הטבח אבל היכא דידוע דהיא מיד הטבח או שניכר ודאי דהיא מיד הטבח לית לן בה במה שאין יכולין לבדוק דהבדיקה היא רק לחומרא וכבר הרגיש בזה הפ"מ בסי' ל"ו במשבצות זהב ס"ק זיין עיי"ש ואף שאין להקל כ"ם נגד התבו"ש מ"מ המיקל במקום הפסד או מניעת שמחת יו"ט לא הפסיד ויש לו על מה לסמוך אבל כשאין ידוע בודאי שהוא מיד הטבח רק דתלינן ביד הטבח בנד"ד ודאי לא תלינן ביד הטבח כמ"ש הב"ח והסכימו עמו האחרונים והבהמה טריפה:
ועוד צריך לדעת דזה שכתבתי דאם היא ודאי מיד הטבח דכשר היינו דוק' באם אזלא ע"י מיעוך ומשמוש דהיינו שנפסק באמצע רק ע"י גלגול בין האצבעות דאז נתברר שהיא ריר דסירכה אינה נתמעך ונפסקת ע"י גלגול מן האצבעות ואדרבא היא מתחזקת וכיון שהיא נתמעכה ודאי היא ריר והבדיקה היא רק לחומרא רק אח"כ ממעכין וקולפין כדי שלא יעכב הבדיקה אבל אם לא היה רק המיעוך שנוהגין רוב שוחטי זמנינו שאינה נפסקה ונמחה כלל רק שמגלגלין וקולפין ומגביהין מעל הריאה ואם הלכה מכל וכל מעל הריאה מחזיקין זה למיעוך ומשמוש ואם אינה מבצבץ מכשירין הגם שמיעוך ומשמוש זה לא ישר בעיני ואין זה המיעוך ומשמוש שזכר זקני הרמ"א ז"ל ולדעתי העושין כן מאכילין טריפות בישראל בעוה"ר מ"מ אף הנוהגין במיעוך ומשמוש זה מ"מ בנד"ד מוכרחין להודות דהבהמה טריפה דהרי כל סברתן וטעמן היא דכיון שהלכה על כל הריאה ואינה מושרשת במקום אחד ודאי לאו סירכא היא רק ריר או כיון דהלכה מכל וכל ש"מ דהיא כמו קרום דבני רייניס שהביא הט"ז ובאמת דבר זה אינו מקובל מהפוסקים רק בדוי מלב הבודקים ושקר נסכם מי' אף אם יהבינן להו טעותייהו מ"מ בנד"ד ודאי טריפה דהרי לא נתברר דהלכה בולה מעל הריאה ושמא מושרשת היא להלן והא דנפסקה משום דנחתכה עם החתך ח"כ לא הוי מיעוך ומשמוש כלל כאן ובודאי הבהמה טריפה וזה ברור כשמש סיומא דמילתא באם שאין ידוע בודאי שהחתך נעשה ביד הטבח רק דתולין בהטבח אז בנד"ד ודאי טריפה ואם ידוע ודאי שהיא מיד הטבח אם נעשה רק מיעוך ומשמוש של הגבה באצבע וקולפין א"כ ג"כ ודאי טריפה רק אם ידוע ודאי שנעשה החתך מיד הטבח והסירכא עברה ע"י מיעוך ומשמוש שנפסק ונמחת באצבע ע"י גלגול בין אצבעות אז המורה להקל משום מניעת שמחת יו"ט יש לו על מה לסמוך כנ"ל ברור ונכון מאוד בס"ד: