אור ברסלב

השיב משה חושן משפט· רבי משה טייטלבוים מאוהעל

שאלה קא

שאלה ק

שנים נתעצמו בדין והיו ביניהם ענינים גדולים וא' מהן הי' לעכט פאכטר והיו ביניכם פשר ונכתב בהכתב בזה"ל שמהו' יחיאל עם פיימסלי אחת הדר אצלי מורשים להדליק נרות שלהם במשך חמשה שנים בלי שום נתינה מהנרות וכבר עברו קרוב לחמשה שנים וקרה מקרה שמתה אשתו של מוה' יחיאל הנ"ל ונשא אחרת ומהנרות של החתונה מגיע לעכט פאחט וטוען הפאכטר שאף שפטרו מהנתינה היינו מהנרות המצוי ורגיל שבת ויו"ט והיינו כרוח שלהם אבל לא מנרות נישואין ולא אסיק אדעתי' שתמות אשתו וישא אחרת ואין זה בכלל נרות שלהם ומה' יחיאל טוען כי נרות שלהם היינו הנרות שמחוייבין ליתן נתינה מהם הוא פטור וגם נרות החתונה בכלל ונראה דיש להביא ראיה לדין זה מחו"מ סי' רכ"ה סעי' ואו המוכר לחבירו מרתף של יין והמוכר לא קבל עליו אלא אחריות שבירה ושפיכה והלוקח לא קבל עליו אלא אחריות חימוץ ואח"כ אירע ניסוך הוא על המוכר וכתב הסמ"ע שם ס"ק י"ב הטעם בשם הרא"ש וטור דכיון דהמוכר קבל עניו אחריות שפיכה ושבירה דהא אונס דאתא מעלמא אמרינן דה"ה כל אונס דאתא מעלמ' דמ"ש הני מהני והא דפרט שפיכה ושבירה מפני שהן אונסין דשכיחין לאפוקי אונס ניסוך דלא אסיקו אדעתי' להתנות עליו משא"כ הלוקח דלא קבל עליו כ"א אונס שבא מגוף היין ולא אונס דאתי מעלמא כלל א"כ מה"ת לחייבו באנס ניסוך עכ"ד הרי כאן אף אם המוכר הוא מוחזק איירי דהא לא מחלק כלל בין אם הלוקח מוחזק או המוכר מוחזק והרי המוכר פירש שאינו מקבל רק שפיכה ושבירה ולא הזכיר ניסוך כלל אעפי"כ וחייבין אותו כיון דהוא אתי מעלמא כמו שפיכה ושבירה מקבל עליו גם זה דניסוך הוי בכלל הקבלה מכש"כ כאן דיותר פוטר אדם ומוחל שבח שיוכל לבא לו מעלמא במקרה ממה שפוטר ומוחל שבח' דאתי ממילא בבירור כמבואר במסכ' ב"מ ור"פ המפקיד דף ל"ד ע"א סתמא דמילתא שבח' דאתי מעלמא עביד אינש דמקני שבחא דמגופ' לא עביד אינש דמקנה עכ"ל הגמ' עיי"ש א"כ לפי"ז אם פטרו נמחלו מנתינה שהוא ממילא וסברי מכש"כ שפטרו מנתינה דאתי מעלמא במקרה א"כ ודאי ראוי לומר דגם מזה פטרו וכש"כ כאן שיש לומר דנכלל בהלשון פטור ומחילה הנ"ל ואף דלא אסיק אדעתי' הך הא גם שם בניסוך אמרינן דלא אסיק אדעתי' דהא אמרינן דמש"ה לא אתני עלה ואעפי"כ אמרינן דהוא ממילא בכלל חיוב האונס דקבל עליו הה"נ דהוא בכלל הפטור כנ"ל ברור ועוד דהלא אם היה ראוי לנו לספק אם היה בכלל הפטור הי' לנו לדמותו להא דבחו"מ סי' רל"ב סעי' כ"ג דאם רגיל לקנות לשחיטה ולחרישה הדמים מודיעים עיי"ש אם כן הכי נמי כיון דנתפשר בעד עסקים גדולים ודאי לא הקפיד על דבר קטן כזה וגם זה בכלל כנ"ל ברור.

תוכן העניינים

השיב משה חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה