השיב משה חושן משפט· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
שאלה צז
חזר הגאון מהר"י ז"ל והשיב ד ישפות שלו' כו' כש"ת מוה' משה כ"י האב"ד ור"מ דק"ק שינאווי'.
אחד"ש מכתבו הגיעני ושמחתי כי זה האיש משה עד עתה לא ידענו לו ועתה הגיע לידי מכתבו ובתוכו דברי תורה לסתור הסברא שכתבתי מהיפך להיפך. ולחלק בין מזיד לשוגג ומעכ"ת סתר דברי ויפה השיג לכאורה ובתחילת ההשקפה תמהתי על עצמי אחר זה נזכרתי איך כוונתי ורק מחמת גודל נחיצת בעה"ד לא יכולתי לכתוב אז כאשר עם לבבי. והנה עדיין יש בידי תורף התשובה אשר כתבתי לק"ק בראד ציד אחי החריף נ"י ואעתיק אותו בקצרה למכ"ת וז"ל ודע כי ב' טעמים יש על הא דקיי"ל אין שליח לד"ע טעם האחד משום דברי הרב ודברי התלמיד וכו' טעם הב' משום דלא ילפינן מתרומה וגרושין ובעינן דוקא דומי' דהני כמ"ש בזה רוב המפורשים והנה הטעם בזה לחלק בין דבר עבירה היינו עפ"י מ"ש בספר פני יהושיע לחלק בין דבר דאין בו חוב להמשלח ובין היכא דאינו אלא זכות ובזה נכון הטעם דהדבר עבירה יש בזה חוב להמשלח דהא המשלח חייב ובזה נראה לפענ"ד דהיינו דוקא בשוגג דאם נאמר דהשליחות קיים יתחייב אבל במזיד בלא"ה פטור משום דברי הרב שוב אין בזה חוב להמשלח וזה ברור עכ"ל לאחי נ"י ובזה מיושב מה שהקשה כת"ר עלי. ובמה שהקשה הא עדיין יש בזה חוב לעניין דיני שמים כבר יישב מעכ"ת על נכון ממס' ב"ק רק בלא"ה במח"כ טעה בזה דהא גם עתה אם המעשה בטל מחויב בד"ש וליכא שום נ"מ בזה. ובזה אסיים ואומר שלו' מא"ד ומנאי הכ"ד ידידו דש"ת כ"ה לרבות הק' יעקב בהגאון מלבוב: