אור ברסלב

השיב משה אורח חיים· רבי משה טייטלבוים מאוהעל

שאלה יח

שאלה יז

בשנת תקס"ז הי' גשמים מרובים ע"כ הי' מאד מאד בקישוי למצוא חטים על פסח שנת תקס"ז שיהיה עכ"פ בודאי ששים כנגד החטים שצמחו ולאפות הכל קודם פסח ואחר הרקדה ובירור שנעשה בכל מה דאפשר מ"מ היה עדיין הכל בספק וקרוב לודאי שאין ששים כנגדן וגם מלבד אותן שצמחו הרבה שלמעלה במקום שדרך לצמוח נתקלקל ונתרכך רק שלא התחיל לצמוח עדיין וגוף החטה קשה כדרך כל החטים ועניתי ואמרתי לכאורה הגם שמבואר בש"ע א"ח סימן תנ"ז בהג"ה דצריך להיות ששים נגד אותו שצמח היינו דוקא בצמח לפי שבצומח יש כח המוליד והיא כמו זרע באדם וכמו דכתב אשר זרעו בו וכמו דבאדם הוא כח כל שייפין ולכך מוליד בדמותו בצלמו כך בחטה הוא כח כל החטה וכיון דאין מצמיח אא"כ נתחמץ מלחלוחות א"כ כל החטה נתחמץ משא"כ בלא נצמח אחזוקי איסורא לא מחזקינן ואמרינן דלא נתחמץ רק אותו מעט שנתרכך ורק ננגדו בעינן ששים.

והנה נפשי תשיב אמרי' לה דלכאורה גם בצמחה יש מקום להקל דלא בעינן ששים נגד כולו רק נגד מה שנצמח ומה שנראה מן החטה נתרכך ולא נגד הקשה דאינו דומה לאדם שאינו מוליד רק בעת קיומו משא"כ בצומחים דאדרבא אחר הבילוי והקלקול מצמיח ולא בעת קיומו כמבואר בתשובת החבר למלך אלכזר וא"כ לפי"ז באדם ודאי יש כח כל האברים בהטיפה משא"כ בהחטה דאינו מצמיח רק מה שנתבלה ממנו והלא גם חצי חטה מצמיח כשנתבלה משא"כ אדם דאינו מזריע רק אדם שלם א"כ אחזוקי איסורא לא מחזיקינן כנ"ל לכאורה. אבל אחר עיון קצת אין להקל בזה כלל דהצמיחה והריכוך מעיד שירדה בה לחלוחית ואף בלא ביקוע כיון דמינח נייחי אתי לידי חימוץ ואינו דומה לליחה ומכש"כ דזה הוי נתבקע ממש. ולפי"ז אף שלא נראה צמיחה עדיין רק ביקוע הרי היא חמץ דנתבקע ודאי חמץ רק אם לפעמים נסדק מהדישה אין לחוש וניכר הוא כללו של דבר שאם נראה ביקוע למעלה שנראה שהיא הכנה לצמיחה ודאי אין להקל כלל וכלל עכ"פ בפחות מששים כנגד כל החטה. ועיין בסי' תע"ג סעיף ב' ובט"ז ובמ"א בסעיף ד' ה' ו' שם ובאחרונים ודו"ק דודאי אין להקל ולומר אחזוקי איסורא לא מחזקינן כיון דאתחזק איסורא בהאי חטה גופא וזה ברור.

תוכן העניינים

השיב משה אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה