אור ברסלב

השיב משה אורח חיים· רבי משה טייטלבוים מאוהעל

שאלה ג

שאלה ב

בענין הפסק בפסוקי דזמרה אם דינן כמו ק"ש או לאו.

תשובה הלא בש"ע א"ח סי' נ"א סעיף ה' מבואר דבאמצע הפרק שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד ובין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלו' לכל אדם ע"כ. ואין שם מי שחולק בזה וא"כ לפ"ז דינו כמו ק"ש אך דשם בס"ק ג' כתב המ"א דמותר לענות אמן אחר ב"ש והוא כתב דאף באמצע ב"ש מותר לענות עיי"ש וא"כ לפי זה לא הוי דינו כמו ק"ש דמבואר בסי' ס"ו דלא יפסיק לאמן לבד מאמן דהאל הקדוש עכ"פ באמצע הפרק וא"ב חזינא דעניות אמן לא הוי כמפני היראה או כמשיב מפני הכבוד א"כ למה שרי כאן וא"ל דדוקא באמצע ב"ש התיר המ"א כמו שפירש הטעם משום דלא נזכרה ברכה זו בגמרא משא"כ בפסוקי דזמרה דאיתא בגמרא אר"י יהא חלקי עם גומרי הלל בכל יום ז"א דהא כל עיקר שאסור להפסיק בפסוקי דזמרה היינו משום דמברך לפניהם ולאחריהם כמ"ש הרי"ף בפי אין עומדין וכיון דחזינא דמברך ב"ש עיי"ש וכן כתבו התוס' י"ד ע"א בברכות לענין הא דכל שלא בירך בתחלה ודאי דאין איסור להפסיק כלל ואף דהסוברים שם דא"צ ברכה ואעפ"כ אסור לשאול שלא מפני הכבוד היינו משום דמ"מ עוסק בשבחו של מקום ואין לו להפסיק שלא לצורך רק או לשאול לנכבד או להשיב לכל אדם אבל כאן שאסרו לשאול לנכבד ולהשיב לכל אדם ודאי דמשום הברכה עיי"ש וא"כ יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא לכך נ"ל דבאמת לדידן ראוי להתיר להפסיק באמצע הפרק דפסוקי דזמרה לשאול לאדם נכבד ולהשיב לכל אדם והמחבר לשטתו דהא בגמרא ברכות י"ד ע"א איתא בהדיא גבי הלל דימים שאין היחיד גומר בהם את ההלל פוסק אפילו באמצע הפרק לשאול בשלום נכבד ופסקו הרב"י בש"ע סי' תכ"ב סעי' ד' וא"כ המחבר דפסק שם סעי' ב' דהלל זה א"צ ברכה א"כ ליכא להוכיח מכאן לפסוקי דזמרה דשאני פסוקי דזמרה שמברך לפניהם ואחריהם משא"כ להרמ"א שם דכתב דנוהגין במדינות אלו לברך דפסקינן כמאן דמצריך לברך ואעפ"כ שרי לפסוק וה"ט דהוי מנהגא ולא חובה א"כ מ"ש פסוקי דזמרה דודאי ג"כ לא הוי חובה וגם לא נתפשט המנהג בזמן חכמי התלמוד לאמרם כמו הלל שכבר הי' המנהג בימי רב ובזמן חכמי התלמוד ומנ"ל מדאמר ר"י יהא חלקי עם גומרי הלל בכל יום והיינו פסוקי דזמרה עיי"ש ש"מ דלאו הכל אמרו פסוקי דזמרה ועכ"פ לא עדיף מהלל וזה פשוט וברור:

ומה שלא הגיה הרמ"א כאן היינו משום שלא רצה להקל דלאו דין ברור הוא שיצריך לברך בהלל ואם נימא דאין צריך לברך ליכא ראי' לפסוקי דזמרה ובברכה עצמה הוי מנהג כדעה זו שמצריך לברך אעפ"כ למה ניקל בדברי הרשות בשאילת שלום היפך דעת המחבר שם אבל בעניית אמן ודאי דיענה לפי מנהגינו שם כנ"ל ברור ודו"ק יום ה' ו' לחודש שבט תקמ"ז לפ"ק הק'

משה:

תוכן העניינים

השיב משה אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה