השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות תרומות· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה
פרק יא
הלכה ב
וזר שאכל דבש תמרים וכו'. א"א ואם באו ליד כהן משלם לו את הקרן לא יהא אלא גזל:
הלכה כא
גידולי תרומה הרי הן כחולין וכו' עד ויהיה הכל מותר לזרים. א"א כל זה שבוש שאפילו הטבל שגידוליו מותרין אם הוא דבר שאין זרעו כלה הכל אסור וכל שכן בתרומה:
הלכה כב
וכן תרומת חוצה לארץ וכו' עד הרי הן כחולין לכל דבר. א"א אלו השנים שהן זרעוני גינה שאין נאכלין וזרע פשתן לא מצאתי להם היתר לא במשנה ולא בתוספתא ולא בירושלמי ובירושלמי נותן טעם לכולן לפי שאינן מצויין ואלו שהוא מוסיף מצויין הן ועוד מוסיף בירושלמי ספיחי שביעית שגידוליהן מותרין:
הלכה כג
הזורע תרומה טמאה עד מותר באכילה. א"א מותר לכהנים שאין בהם משום טומאה אבל אסור הוא לזרים ולטבול יום מפני שהוא גידולי תרומה:
הלכה כו
לפיכך אם תלש ממנה ואכל במזיד חייב מיתה וכו'. במנחות בפרק ר' ישמעאל (מנחות דף ע')]: