אור ברסלב

השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות שבת· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה

פרק יב

פרק י

הלכה א

המחמם וכו'. כתב הראב"ד ולמה לא משום מבשל כמו סיכתא לאתונא דמרפא רפי והדר קמיט, עכ"ל. א"א והמחמם את הברזל והמצרפו במים אינו מכבה אבל הוא מכה בפטיש שגומר את חסומו מ"מ חיוב אין בו דצרוף דרבנן הוא, עכ"ל:

הלכה ב

אחד המכבה וכו'. כתב הראב"ד ואם הוא מכבה למה אינו חייב אע"פ שאינו מתכוין ופסיק רישיה ולא ימות הוא ואפילו לא יהא צריך לצרופו והא איהו כר"י ס"ל, ועוד מה בין גחלת של מתכת לגחלת של עץ והלא בשתיהם לדבריו יש בהן משום מבעיר ומשום מכבה ובפרק מילה אמרינן ממתקין החרדל בגחלת של מתכת בי"ט אבל לא בגחלת של עץ ועוד דבמסכת יומא אמרינן צירוף דרבנן הוא וחיובא ליכא וביו"כ שרי ליה בטבילת כ"ג משום מצוה ואפילו לר' יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור, עכ"ל:

הלכה ג

דליקה שנפלה וכו'. א"א חיוב אין כאן כר"ש משום דאינו צריך לפחם שלו:

הלכה יד

המעביר חפץ וכו'. א"א אין זה הפירוש נכון למה שאמר דרך עליו. אלא כך פירושו האדם העומד במקומו ונוטל חפץ מצד ימינו ומניחו בצד שמאלו לסוף ד' אמות אע"פ שכשהגיע לנגד עצמו הרי הוא כמי שהניחו באמצע שהוא מקום פטור כיון שלא הניחו חייב ואם הניחו או עכבו בידו שם מעט פטור כמו שאמרו אדם עומד על האסקופה ונוטל מבעה"ב עכ"ל:

הלכה טו

מותר לאדם לטלטל וכו'. א"א והוא שיהא לשם מקום קביעות כגון ששבת שם או שיצא חוץ לתחום בין לאנסו בין לרצונו עכ"ל:

הלכה יז

מפני שכל אחד וכו'. א"א כל זה לא התירו אלא במקום הדחק ע"כ:

הלכה יט

הרי זה מותר. א"א כל זה במקום הדחק, ע"כ:

היה ביניהם יתר וכו'. א"א זה אינו מחוור במקום הדחק אמאי אסור, עכ"ל:

תוכן העניינים

השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה