אור ברסלב

השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות שבועות· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה

פרק ד

פרק ג

הלכה ט

שבועה שלא אוכל ככר זו או שלא אוכל אותו וכו'. א"א תמה אני מה בין שלא אוכל אותו לשלא אוכלנה וכי יש הפרש בין לשון זכר ללשון נקבה אלא שההפרש בין שאמר ככר זו שלא אוכלנה שכזית מן הככר נקרא ככר אבל שלא אוכלנה משמע על כולה ולא על כזית:

הלכה י

וכן אם אמר שבועה שלא אוכל היום וחזר ונשבע. א"א גם זה שבוש הוא שבתחלה לא נשבע אלא ליומו ולבסוף נשבע על אותו ככר לעולם ואולי כשיאמר שלא אוכלנה היום קאמר:

הלכה טו

וכן הנשבע שלא יאכל עשר וכו'. א"א בספרים שלנו אמר שלא יאכל עשר וחזר ואמר שלא יאכל תשע ואכל תשע והפריש קרבן וחזר ואכל עשירית הויא לה עשירית חצי שיעור. ומ"ש הוא שבוש הוא:

הלכה טז

שבועה שלא אוכל ככר זו הגדולה וכו'. א"א בנוסחא שלנו פטור:

הלכה יז

וכמדומה לו שעדיין לא נאסרה פטור. א"א בנוסחא דילן חייב:

שתיהן במזיד חייב. א"א הרב הגיה חייב מלקות:

הלכה יח

וכן אם תלאן זו בזו כו' ואכל השניה בזדון חייב. א"א בנוסחא דילן פטור:

הלכה יט

הראשונה בזדון והשניה בשוגג חייב קרבן. א"א כללו של דבר אינו נתפס על שבועתו אא"כ אכל התנאי והוא זכור שהוא תנאו על האחר כי אז תחול השבועה על אותו הככר שנשבע עליו:

תוכן העניינים

השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות שבועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה