השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות נזקי ממון· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה
פרק יב
הלכה ה
התליע מתוכו וכו'. א"א הרי"ף לא הביא בהלכות מכל אותה סוגיא כלום דומה שאינו עיקר וסמך על מה שהסכימו בעלי הגמרא דתחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב וצ"ע עכ"ל:
הלכה ו
המוצא בור וכו'. א"א בכדי שידע עכ"ל:
הלכה ז
שהרי שניהן וכו'. א"א אין בגמרא עד כדי שידע הראשון אלא בכדי שידע משמע שיעור מנהגו שיחזור לדלות מבורו עכ"ל:
הלכה ח
אין בהם דעת. א"א אני אומר שלא היה מכוסה כראוי, עכ"ל:
הלכה טז
היתה פקחת וכו'. א"א ובהמה הפקחת ביום למה ומה בין נזק למיתה לענין זה עכ"ל:
הלכה יז
שור פסולי המוקדשין כו'. א"א אע"ג דפרקיה עכ"ל:
הלכה יח
חוץ לבור וכו'. א"א נראה לי כל הסוגיא אינה נצלת מן השבוש ואולי חזרה היתה שנסתפק לו הלכה כרב או כשמואל וכתב למעלה כשמואל ועכשיו בא לפסוק כרב, מכל מקום שבושים יש כאן שאם נתקל בבור מקול החפירה ונפל חוץ לבור לרשות הרבים פטור ואם נפל לאחוריו בבור זהו הספק שאמר שאין ב"ד מחייבין אותו עכ"ל: