השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה
פרק טז
הלכה ז
או פטר חמור באלף חמורים כולן אסורין בהנייה. א"א כיון דקי"ל כר' אליעזר וכר' שמעון בן גמליאל יוליך הנאה לים המלח והשאר מותר בהנאה שהרי הלך חשיבותו:
הלכה טו
אע"פ שכל אחד מהם וכו'. א"א זה אינו כלום שהרי כל אלה שם אחד הוא שהרי חמירא דחיטי וחמירא דשערי וחלא דחמרא וחלא דשכרא חד שמא חשיב להו בע"ז ועוד השמות הללו איסורין הן:
הלכה יט
שכיון שבטל האיסור שנפל תחלה נעשה הכל כחולין המותרין. א"א כמה אוהב זה המחבר חשבונות גדולות עד שהניח חשבון המשנה שלשה קבין ערלה שנפלו למאה סאה של חולין ואח"כ נפלו שם סאה ועוד של תרומה הרי הערלה מעלה את התרומה פי' שאותו ועוד אחד באותן שלשה קבין של ערלה שנפלו שם והם עצמם מבטלין אותן:
הלכה כח
אבל אם עירה יין נסך מצלצול קטן לתוך וכו'. א"א הא דלא כהלכתא ממתניתא דאגרדמין:
הלכה לד
ולמה אין בודקין החטים וכו'. א"א משום דאית בהו ציריא כמבוקעות דמיין:
סוף הספר