אור ברסלב

השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה

פרק ג

פרק ב

הלכה ד

מכת מרדות. כתב הראב"ד ז"ל הא למדת שאין בבשר האדם אפילו איסור עשה. ומה שאמר כיונק שקץ (לפי שאינו עומד לאכילה שאינו בר שחיטה לפיכך לא אמרו שהוא יונק שקץ אלא כיונק שקץ) בין תבין עכ"ל:

הלכה יא

אפרוח שנולד וכו'. כתב הראב"ד ז"ל מה ראה לשנות הטעמים שפירשו בו חכמים שהם מתוקנין יותר מכולם כי ביצת טרפה אינה ממין טמא ואסורה והטעם שפירשו בו לאימת קא גביל לכי קא מסרחא וכי מסרח עפרא בעלמא הוא. עכ"ל:

הלכה יח

אינו סומך עליו. כתב הראב"ד ז"ל דבריו אינם אלא בישראל שאינו מוחזק בנאמנות אבל מוחזק בנאמנות שאינו מכניס עצמו על הספק לוקחין ממנו בסתם. עכ"ל:

הלכה כב

צירן אסור וכו'. כתב הראב"ד ז"ל ציר חגבים טהור בירושלמי שאינו מכשיר. עכ"ל:

תוכן העניינים

השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה