השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות כלאים· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה
פרק ג
הלכה ו
כיצד הלפת עם הצנון אינן כלאים זה בזה מפני שהפרי של זה דומה לזה. א"א כבר כתבנו למעלה שזה שבוש:
הלכה י
היתה שדהו זרועה ירק וכו'. א"א אין דברים הללו אמורים אלא לדעת ר' יהודה אבל לדעת חכמים לאסור בבית רובע וללקות בששה טפחים ולרבי יהודה לאסור בששה וללקות בטפח:
הלכה יב
בד"א שצריך להרחקה וכו' תלם אחד ארכו ששה טפחים בלבד ורחבו כעמקו. א"א לא מצאתי שיעור עמקו בשום מקום אלא לשון המשנה ורוחב כמלואו ופירשו כמלוא העול שחורש בו התלם. ולשון התוספתא ענין אח' (כמלוא העול השרוני):
הלכה טז
בד"א שצריך הרחקה כו'. א"א לי נראה מן הגמ' ומן המשנה שאינו מותר לעשות כך לכתחלה אלא לדעת ר"ש דאמר אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו בכרם וכן אין אדם חורש דבר שאינו שלו בזרעים אבל לרבנן אינו רשאי לחרוש אבל מותר להמשיך בשדות זרועות כמו שמפורש בסוף וכן המשנה בשדות זרועות היא שנויה ובהמשכה כשבתחלה בהיתר נזרעו ולבסוף נראים כסוף שדה: