השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה
פרק ו
הלכה ג
שלא בכוונה פטור. א"א דין זה אינו מחוור דאפילו שניהם ברשות (או שלא ברשות) ולא הוה [ידע] ביה אם הזיקו חייבין אבל הוזקו זה בזה פטורין עכ"ל:
הלכה ד
וכן כל כיוצא בזה וכו'. כתוב בקצת ספרי ההשגות א"א תמה אני מאי שנא אונס זה מרוח שאינה מצויה ומן הישן ובגמרא משמע דלא איתלע אונס דאי איתלע לאו אונס עכ"ל:
הלכה ה
פטור עליהן וכו'. א"א אפשר לדין זה כשלא נתן לו רשות למלאות אבל נתן לו רשות למלאות חייב עכ"ל: