השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות גניבה· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה
פרק ה
הלכה ג
נתייאשו כו' תקנת השוק. א"א כל זה אין לו שורש ולא ענף והוא שבוש המעתיק עכ"ל:
הלכה ו
ביתר על דמיה כו'. א"א אלא בכדי דמיה עכ"ל:
הלכה ט
גנב מפורסם הוא וכו'. א"א נוטל הלוקח השני עכ"ל:
הלכה י
למכור את כליו וכו'. א"א אם היו כלים אלו מדברים העשויין להשאיל ולהשכיר לא היה צריך לשם גנבה אלא להפטר משבועה שלא השאילן ושלא השכירן ושלא מכרן עכ"ל:
הלכה יב
ונוטל כליו וכו'. א"א הפך וקיצר וקלקל שהיה לו לפרש אם לא הוחזק זה בגניבה לא בכל ענין הלוקח נאמן שהרי יש בגמרא דרך אחד שאינו נאמן או בבעל הבית שאינו עשוי למכור את כליו או בדברים שאין דרכו להטמין או באדם שאינו צנוע. ואית דגרסי לקולא דלעולם הלוקח נאמן עד דאיתנהו לכולהו מ"מ כי איתנהו לכולהו אינו נאמן. עכ"ל: