השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות ברכות· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה
פרק ח
הלכה יא
אע"פ שטעה בסופה יצא ואין מחזירין אותו. כתב הראב"ד כל מה שכתב באלו הענינים הכל הבל שאין הולכין אלא אחר הפירוש שהוציא בפיו עכ"ל:
הלכה יב
שכח והכניס אוכלין כו' עד ומברך עליהן. כתב הראב"ד ז"ל והוא שבדעתו לאכול יותר דאם לא כן הוה ליה גמר עוד נראה לי שאם יש לפניו משקין יותר שאינו בולע מה שבפיו אלא פולט ומה חסרון יש במלא פיו משקין אם יאבדו ולא יהנה מהם בלא ברכה אבל כשאין לו יותר והוא דחוק לאותם שבפיו התירו לבלען ולא יאבדו ותאבד גם כן הברכה שהרי גמר שאם יפלוט אותם ג"כ תאבד שאין לו יותר עכ"ל: