השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות אישות· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה
פרק יח
הלכה ד
ומותר מזונות וכו'. כתב הראב"ד ז"ל אף אני כך הייתי סבור עד שראיתי בירושלמי פרק אלמנה ניזונת רב יהודה בשם שמואל ר' אבהו בשם רבי יוחנן אשת איש שמציאתה שלו הותירה מזונותיה שלו אלמנה שמציאתה שלה הותירה מזונותיה שלה עכ"ל:
הלכה ו
מתה האלמנה וכו'. כתב הראב"ד ז"ל דעתא קלישתא קא חזינא הכא וכי מפני שלא נשבעה קרא ליורשי הבעל יורשי כתובתה והלא הם אומרים שכבר נפרעה מכתובתה ונטלה צררי והורישוה אלא ודאי יורשי נדוניתה ונכסי מלוג שלה קוברין אותה ואף על פי שלא ירשו כלום עכ"ל:
הלכה יד
הניח נשים רבות אף על פי שנשאן זו אחר זו נזונות בשוה שאין דין קדימה במטלטלין. כתב הראב"ד ז"ל ואפילו ניזונת מן הקרקע לפי שאין חיוב המזונות אלא לאחר מותו וכבר הגיע שעת החיוב לכולן בבת אחת והוה ליה כלוה ולוה וחזר וקנה שכולן שוים בו עכ"ל:
הלכה יט
אלמנה שבאה לב"ד וכו'. כתב הראב"ד ז"ל והלא מה שאמרו תשבע לבסוף ולא תשבע בתחלה העמידוה בששמעה בו שמת והיינו אלמנה עכ"ל:
הלכה כח
דין תוספת וכו'. כתב הראב"ד ז"ל לא כך כתב הרב אלפס ז"ל בהלכותיו ותמהנו עליו עכ"ל: