אור ברסלב

השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות אישות· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה

פרק ד

פרק ג

הלכה א

אבל האיש שאנסוהו וכו'. כתב הראב"ד ז"ל והוא שיאמר רוצה אני עכ"ל:

הלכה ז

אבל גדול שקידש את הקטנה וכו'. כתב הראב"ד ז"ל זה השיעור לא מצאתי אותו מפורש ואם יאמר מפני שאמרו קטן בן שש יוצא בעירוב אמו והוא נקרא קטני קטנים במסכת כתובות וא"כ אפילו בן שש. וגם מה שאמר מבת עשר ולמעלה אף על פי שהיא סכלה ביותר (מקודשת למיאון. בת עשר) למד מפעוטות במסכת גיטין (ומה שאמר ואפילו היתה סכלה ביותר) והלא אמרו קטנה שאינה יודעת לשמור קידושיה אינה צריכה למאן ואם יודעת לשמור קידושיה אע"פ שאינה יודעת להבחין ולהכיר בעסקי נישואין וקידושין צריכה מיאון. ואי קשיא לך אם כן שיעור הפעוטות למה נאמר אימא לך כדי להתקדש ע"י עצמה אבל אם קדשה אמה או אחיה לדעתה אפילו פחותה מפעוטות אלא שתדע לשמור קידושיה והכי איתא התם עכ"ל:

הלכה ח

כיצד מקודשת למיאון וכו'. כתב הראב"ד זה אינו אלא מדרבנן והיא אינה יכולה למאן עכ"ל:

הלכה ט

חרש שנשא פקחת וכו' מותרת לבעלה החרש. כתב הראב"ד טעה בזה שאינה מותרת לבעלה החרש שמא יאמרו גירש זה ונשא זה ונמצא מחזיר גרושתו מן הנישואין עכ"ל:

הלכה יא

טומטום ואנדרוגינוס וכו'. כתב הראב"ד ז"ל ולמה הם צריכים גט מספק והלא אינם ראוים להנשא כלל עכ"ל:

הלכה יג

אשת איש שפשטה וכו'. כתב הראב"ד ז"ל אומר אני שאינה נאמנת אלא שתופסין בה קידושין אבל לא להנשא וליטול (בה) כתובה:

הלכה טז

המקדש אשה שחציה שפחה וכו'. כתב הראב"ד ז"ל דבר זה יש לו ב' פנים לא נודע מדבריו אם קטנה שגדלה גומרין קידושיה מן התורה אם לא אבל ממה שכתב למעלה נודע שהוא סבור שגומרין מן התורה ואמר שגם זו כמו כן קידושין גמורין מן התורה ואם הם קידושין גמורין מן התורה כי בא אחד וקידש אחר שנשתחררה למה אסרה על הראשון אלא אפילו לא בא אחר וקדשה קידושי הראשון אינם קידושין גמורין וצריך לחזור ולקדש כדי שתהיה לו לאשה גמורה עכ"ל:

תוכן העניינים

השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה