השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות אבל· רבנו אברהם ב"ר דוד [הראב"ד] מפושקיירה
פרק ב
הלכה ד
כל קרובים שהוא חייב להתאבל עליהם וכו'. א"א לא מחוור דבנו עצמו מדרבנן הוא:
הלכה ו
בד"א בזכרים שהוזהרו על הטומאה וכו'. א"א קשיא לי הא דתניא אשתו ארוסה לא אונן ולא מיטמא לה וכן היא לא אוננת ולא מיטמאה לו הא נשואה מיטמאה לו:
הלכה יד
אין הכהן מטמא לאבר מן החי מן אביו וכו' עד וכן שאר קרובים. א"א הרב אינו פוסק כן: