הרוקח· רבנו אלעזר מגרמייזא
הלכות חסידות · שורש זכירת השם והתפלה באהבה ובשמחה תמיד כל היום
כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים וכ"מ מוקטר ומוגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי. כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו. ביומא דירושלמי הקרובים עונין בשכמל"ו השמר פן תשכח את ה' שויתי ה' לנגדי תמיד במסכת שבת (דף קמט) אל תפנו אל האלילים אל תפנו אל מדעתכם וזכור את בוראיך בימי בחורותיך והתפלה באהבה ובשמחה וברעדה. במס' ברכות (דף ל') אין עומדין להתפלל להתפלל אלא מתוך כובד ראש אמר רב נחמן בר יצחק עבדו את ה' ביראה לכך י"ח פעמים. יראת ה' במשלי כנגד י"ח ברכות ואחד חכם ירא וסר מרע ואין בו שם כנגד ולמלשינים ביבנה תקנוה כי צריך לעמוד בשמחה וביראה עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה ייראוך עם שמש התפלה עם דמדומי חמה ובספרי ולעבדו בכל לבבכם זו תפלה. במדרש תדשא בברייתא ר' פנחס בן יאיר יקרה היא האהבה מן הבקשה והבקשה מן היראה איזוהו בקשה יש שעובדים להקב"ה ומפילין לפניו תחנות ובקשות ושואלין ממנו כל מדה ומדה בשביל הנאתן כגון חכמה ובינה ודעה ואורך ימים ורפואה ואשה משכלת ובנים ישרי לבב והצלחת מעשים ועושר וכל שהוא קניין טוב זהו הבקשה ועליה שלמים נקרבים. בשוחר טוב אמר ר' איבו כתיב עבדו את ה' ביראה וכתיב עבדו את ה' בשמחה אלא בשעה שאתה עומד ומשתחוה לפני הקב"ה הוי שמח שאתה עומד לפני אלוה שאין כמוהו ואל תהי נוהג בו קלות ראש אלא ביראה בפ' אין עומדין (דף ל') לא מתוך שמחה ולא מתוך שחוק ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך הלכה פסוקה או מתוך שמחה של דבר מצוה ביבמות בפ' מצות חליצה (דף קה) המתפלל צריך שיכוון רגליו ולא יעמוד אלא במקום נמוך ויתפלל בשלהי פרק תפלת השחר (דף ל) אמר ר"א לעולם ימוד אדם עצמו אם יכול לכווין לבו יתפלל בפרק אין עומדין (דף לא) המתפלל צריך שיכוין לבו לשמים בפרקי אבות בפ"ב וכשאתה מתפלל אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני הקב"ה בשלהי פרק תפלת השחר (דף ל) שתתחונן דעתו עליו דכתיב ואתחנן בפ' אין עומדין להתפלל צריך שיכוין לבו לשמים תכין לבם תקשיב אזנך המתפלל צריך שיכוון את לבו בכולן ואם אינו יכול לכוין את לבו בכולן יכוין לבו באחת מהם באבות או בהודיות בפ"ק דע"ז (דף ח) דרש ר' שמלאי לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואחר כך יתפלל אמר ר"י בן לוי אעפ"י שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה ואם בא לומר אחר תפלתו אפי' כסדר ודוי של יום הכפורים יאמר ואיתא נמי בריש פ' אין עומדין דף לא) הנה ראינו שצריך עקר כיוון בברכה ראשונה שהיא ברכת אבות או במודים כי בג' ברכות ראשונות טוב לכוין ולהפריד תיבה מחברתה וכשיזכור בא"י בסוף כל ברכה יתן לבו לכוין כמו שמכוין בבקשתו שצריך בסליחת עון או במזונות בברך עלינו או ברפאינו ובסוף כל הברכה שיהא שלחנם מלא בכיוון ושלחן רבו ריקם בלא כיוון אך בברכת רבו ובשבחו יכוון בכל כחו וכשיאמר בא"י אל יחשוב על הכבוד הנראה בלב הנביאים מראה על הכסא כי אם על ה' הוא האלהים בשמים ובארץ ובאויר ובים ובכל העולם שהוא אלהי האבות העומד לנגדו שויתי ה' לנגדי תמיד ומי שהוא רוצה לכוין ילמד עצמו בסוף כל ברכה וברכה לשתוק מעט ולכוין ולומר בא"י ושלש הראשונות צריכות כוונה גדולה וכן שלש אחרונות קי"ג תיבות מן בא"י מגן אברהם בא"י מחיה המתים בא"י האל הקדוש בא"י חונן הדעת וכן סוף כל ברכה וברכה וכן קי"ג פעמים לב בחומש שצריך לכוין הלב וקי"ג תיבות מן עלץ לבי עד סוף ההפטרה. בתנא דבי אליהו עד שאתה מבקש רחמים שיכנסו דברי תורה בתוך מעיך תבקש רחמים על העבירות שעבר שימחלו לך עליהם ויש לו לבקש רחמים ותחנונים כי אתה תשחר אל אל ואל שדי תתחנן גול אל ה' מעשיך ויכונו מחשבותיך ותפלת ישרים רצונו וישמח לב מבקשי ה'.