הר המוריה על משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ג · הלכה כ
ומת או וכו'. שם במנחות נ' ב' ותוספתא שם פ"ז ותו"כ צו פ"ג פרשה ג' ואע"ג דשם נאמר במת מ"מ ה"ה בנטמא או בנולד לו מום דמאי שנא ומשו"ה בתו"כ שם ליתא תיבת ומת רק הכי איתא שם כהן שהקריב מחצה שחרית ומינו כהן אחר תחתיו. וכן הוא בהדיא בירושלמי שקלים פ"ז ה"ג וז"ל לא סוף דבר שמת אלא אפילו נטמא ואפילו נדחה ממום יעו"ש היטיב. ועיין בהגהת הגר"א שם דמפרש לה בלשון איבעיא ומחק תיבת אלא וה"פ דבעי אם אפילו נטמא ואפילו נדחה ממום דינו כמת וע"ז מסיק ר' יוסי בן עזי דבר דיליה דאפילו נדחה ממום ג"כ כך דינו אבל בנטמא לא איפשיט הבעיא ורבינו פסק לחומרא יעו"ש.
אבד. עיי"ש בתוס' ד"ה ומחצה אבד וכו'. ויש לעיין שם בהבנת דבריהם ועיי"ש בירושלמי ובביאור מהר"א וק"ע שם ובהגהת הגר"א יעו"ש היטיב וא"כ צ"ע על תירוצם יעו"ש היטיב וקצרתי והעיקר שצ"ל שם בתוס' מחצה משלם להבאה ומה דאיתא שם על הגליון למצוה הוא ט"ס דא"כ לק"מ והג"ה זו היא מהצ"ק אבל לא צדקה ועיי"ש ח' א' במסקנא לא נצרכא אלא להביא מתוך ביתו וברש"י שם וכ"ה בתוס' שם ח' ב' בד"ה ולר' חנינא וכו' ושם צ"ה ב' ד"ה ומאי וכו' יעו"ש היטיב.