אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ב · הלכה י

הלכה ט

מ"ע וכו'. עיין יומא כ' א' ושם כ"ב א' ותמיד כ"ו א' וכ"ח א' ב' יעו"ש היטיב וע"ע שם בכל הפרק ב' דיומא יעו"ש היטיב.

פחותים מן וכו'. וכ"כ רבינו בפ"ה דתמיד בפי' המשניות שם ועיין במרן ובלח"מ מש"כ מזה. ודע כי בתו"כ צו פ"ב איתא כך וז"ל ופשט ולבש יכול כמצות יוה"כ יהיה פושט בגדי קדש ולובש בגדי חול ת"ל בגדים בגדים מקיש בגדים שפושט לבגדים שלובש מה בגדים שלובש הראוים למלאכתו אף בגדים שפושט הראויים למלאכתו א"כ למה נאמר אחרים פחותין מהם עכ"ל ולכאורה אין לדברים הללו הבנה שמתחיל דלא נימא שפושט בגדי קדש ולובש בגדי חול אלמא דפשוט לו דהבגדים שפושט הם בגדי קדש ולא בעי לאתויי ראיה רק על הלבישה דהלבישה יהיה נמי מבגדי קדש וסיים מה בגדים שלובש הם בגדי קדש אף בגדים שפושט הם בגדי קדש אלמא דאיפכא מסתברא דבגדים שפושט היה ס"ד דהם בגדי חול אבל בגדים שלובש פשיטא דהם של קדש וכלפי לייא. לכן נ"ל דה"פ יכול יפשוט בגדי קדש וילבש בגדי חול להוצאת הדשן ת"ל בגדים בגדים לג"ש וכיון שכן דאתי לגז"ש א"כ איפכא הפי' דה"ק קרא דיפשוט את בגדי הקדש אשר לבש בהן בשעת קיטור וניסוך וילבש בגדים אחרים להרמת הדשן ולפי שבכתוב שלמעלה לא נתבאר בהדיא שיהיה של קדש לכן בא הפסוק הזה לפרש שיהיו של קדש הראויים לעבודה רק שיהיו פחותים משאר בגדי קדש וקאי על הרמת הדשן וכמש"כ מרן (ועי' בתו"כ צו דזה אינו דכיון דכתיב בד ממילא נלמד דהם קדושים רק די"ל דמקרא הראשון מיירי היכא דהיה לבוש בגדי חול מחוייב ללבוש בגדי קדש וכאן קמ"ל דמחוייב לפשוט בגדים שלבש בשעת עבודה וללבוש אחרים בשעת הרמה ועי' במדרש רבה במדבר סוף פרשה ד' מבואר פרש"י ועי' ירושלמי שבת פ"י ה"ג יעו"ש היטיב ובש"ק שם שאישתמיטתיה להמדרש הנ"ל) ועוד קצת ראיה מהא דיומא כ"ג ב' דר"ל ס"ל דר"א מכשיר בבעלי מומין בהרמה נמי יעו"ש א"כ על כרחך האי קרא דאחרים והוציא קאי על תרומת הדשן נמי וה"ק ופשט את בגדיו ולבש בגדים. אחרים (בעלי מומין) והוציא וכו' (ר"ל ההוצאה נמי כן דינה) וא"כ אף לר' יוחנן דפליג עליו וס"ל דבהרמה לא פליגי וא"כ לא קאי אחרים על הרמה רק על הוצאה לחודה מ"מ על הא דפשט ולבש לא מצינו דפליג ר"י וקאי נמי על הרמת הדשן וכן לת"ק דפליג עליה דר"א וס"ל דאחרים קאי על הבגדים שהיו פחותין מהראשונים קאי על תרומת הדשן נמי וק"ל ועי' ברמב"ן במלחמות יומא פ"ב דמבואר שם דלדישון מזבח הפנימי נמי בעינן בגדים פחותים יעו"ש היטיב וזה מורה כדברי רבינו (ושלא כדעת תוס' המובא במל"מ לקמן פ"ג הי"ב יעו"ש) וצע"ק דמבואר שם אי כה"ג תורם תרומת הדשן דצריך ללבוש בגדי זהב ולמה גרע דישון מזבח הפנימי מתרוה"ד דמזבח החיצון. (שוב ראיתי בתו"כ שעם פי' הראב"ד ושעם פי' הר"ש ומבואר שם שט"ס בתו"כ וצ"ל להיפך וכמו שהוא ביומא כ"ג ב' וע"ע ברדב"ז ח"ה סי' י"ב).
ועי' מל"מ שהקשה ל"ל דכתיב בגדים לגז"ש תיפוק לי מדכתיב אחרים פחותין מהן מזה ידעינן שפיר דצריך ללבוש בגדי קדש יעו"ש היטיב ויש ליישב דאי הוי כתיב ולבש אחרים אדרבה הו"א דהאי אחרים אתי להורות דילבש דווקא חולין ועי' בקרבן אהרן שם פרשת צו פ"ב אות ו' יעו"ש היטיב וע"ע בתוס' ישנים יומא שם כ"ג ב' יעו"ש היטיב ודו"ק. וע"ע במל"מ מה שתמה על קושיית התוס' בזבחים י"ח ב' ד"ה והתניא וכו' יעו"ש ולענ"ד י"ל דגם להתוס' היה קשה מאי קושיא דילמא בד היינו דווקא חדשים והא דתני משוחקין כשרים היינו משום דכתיב ילבש לרבות שחקים וכקושיית המל"מ אלא ודאי הש"ס דהכא ס"ל דלאו מילבש מרבינן דשחקים כשרים אלא מסברא ידעינן דמשוחקים כשרים וע"ז הקשה להאי סוגייא א"כ ל"ל התם קרא לריבוייא אלא ודאי מדבעי קרא ע"כ משום דמבד הו"א דווקא חדשים א"כ מאי קושיא הכא ועולה ממש למש"כ המל"מ מתחלת דבריו והבן ומ"מ יש לעיין קצת בזה (ועי' לעיל פ"ח מכלי המקדש ה"ד). ומש"כ המל"מ מהא דהירושלמי פ"ג דיומא ה"ו וכתב דמסקנת הירושלמי דבמחלוקת שנויה יעו"ש עיי"ש בקרבן העדה ובש"ק דהכל מודים דשחקים כשרים והא דאמר בד שיהיו חדשים היינו ר"ל שיעשה מדבר חדש ולא ממה שנשתמש בו הדיוט יעו"ש.
וע"ע במל"מ מה שהקשה על שיטת רבינו דפי' כפירוש שני שברש"י דיומא י"ב ב' מהך דזבחים י"ח ב' דאיתא שם דכל מקום שנאמר בד צריך להיות חדשים יעו"ש מה שפלפל בזה ואני אומר דרבינו אפשר גריס כגי' התו"כ בצו שם פ"ב דהך ילבש לרבות שחקים הוא מימרא דר' אליעזר יעו"ש היטיב וא"כ ניחא הכל דר"א דס"ל דאחרים אתי לרבות בע"מ להוצאה א"כ מנ"ל להצריך בגדים פחותים לזה לכן נפקא ליה מדכתיב ילבש ולא ס"ל דכל מקום שנאמר בד הם חדשים ומתורץ בזה קושיית התוס' דזבחים שם ד"ה והתניא וכו' דהברייתא לא נפקא ליה מדכתיב ילבש לרבות שחקים דעל כרחך הך ברייתא אליבא דכו"ע אתיא והם הבינו שם כפי' ראשון שברש"י ביומא שם וכמו שמבואר שם מהתוס' שביומא לכן הקשו אבל לרבינו אין שום קושיא דמפרש דילבש אתי להצריך דווקא שחקים ומכאן יליף לה כמו לר"א דמצריך שחקים להרמה מילבש ה"נ לרבנן דנפקא להו מדכתיב אחרים אתי ג"כ להרמה. שוב התבוננתי וראיתי כי זה אינו וט"ס הוא בתו"כ ובמקום ר"א א' צ"ל ד"א דהא רבי אמר שני תשובות בדבר ועל כרחך הך ד"א מדברי רבי הוא יעו"ש היטיב והבן עוד י"ל דרבינו מפרש כפי' ראשון שברש"י והך אחרים פחותין מהם לא קאי על שחקים כ"א שיהיו פחותין ממעלתן וכמש"כ רש"י כ"ג ב' לחד פי' יעו"ש היטיב. והבן. שוב ראיתי בתו"כ שעם פי' הר"ש ושעם פי' הראב"ד ושעם פי' מלבי"ם ושם הוא כמו שהגהתי.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה