אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות תמורה· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ד · הלכה ד

הלכה ג

תמורת האשם. תמורה כ' ב'.

ולד ולדה וכו'. והכא לא גזרו בולד ולדה כמו שגזרו בשלמים לעיל הלכה א' משום דלא גזרו רק בדברים הקרבים לגבי המזבח משא"כ הכא עי' לח"מ הלכה א'.

ילדה זכר וכו'. עיין מרן שהביא הש"ס מימרא דרב נחמן אמר רבה בר אבוה יעו"ש שאף שאסיק בקושיא מ"מ דינא הכי יעו"ש ועיין בלח"מ סעיף א' מש"כ לתרץ קושיית הש"ס דלא דמי ולד ולד לולד תמורה דבולד ולד יש לחוש טפי משום שמא יגדל עדרים משום דגלי אדעתיה יעו"ש. ובעיני נראה דזה סברא מוכרחת דאל"כ למה נקיט התם י"ח א' ולד ולד שלמים ולד ולד תמורה יעו"ש הו"ל למינקט ולד תמורה דהוי ולד ולד אלא ודאי דולד תמורה לא דמי לולד ולד שלמים והבן (ויש לעיין עוד בזה). ומה שהקשה הראב"ד על רבינו לא נהלם לי יפה דאמאי דימה למפריש נקבה לעולה ולא דימה זה לולד תמורת עולה דהוי דומה בדומה ממש והחילוק מבואר בין מפריש נקבה לעולה ובין ולד תמורת עולה שם י"ח ב' במימרא דרבא דולד תמורת עולה כיון שעיקר ההקדש קרב ה"נ ולד תמורתה וה"נ לענין אשם יש לחלק כן בין מפריש נקבה לאשם ובין ולד תמורת אשם וכמו שחילק רבינו וכ"כ מרן בשם ר"י קורקוס וראיתי בלח"מ שהביא סעד לתומכו יעוין שם ולא ידעתי למה לו לבקש גדולות הלא הוא ש"ס מפורש. מ"מ גם דברי הלח"מ נכונים והבן.

נקבה לאשמו וכו'. הנה דין האם מבואר בתמורה י"ט ב' אבל דין הולד לא נזכר שם במשנה רק לעיל מזה איתא מימרא דר' יוסי בר חנינא דהכא גם (שם י"ח ב') ר' אליעזר מודה בזה דאין ולדה קרב אשם ולא עולה יעו"ש ועיי"ש עוד כ' ב' דבעא מיניה ר' אבין בר חייא מר' אבין בר כהנא ופשיט ליה דבנו קרב עולה אבל מבואר התם דוקא לר"א קאמר הכי אבל לרבנן דפליגי בעולה אה"נ באשם דאין גופו קרב עולה ועוד דריב"ח ס"ל דאפי' לר"א פשיטא דאין הולד קרב עולה ומרן קיצר בזה מאד. ועיין לעיל פ"ד מהל' פסולי המוקדשין הט"ז.

כבר הקריב וכו'. שם י"ט ב' במשנה. ואתי כת"ק דפליג עליו דר"א שם בתמורה כ' ב' ונזכר עוד שם י"ח ב' מחלוקתן בזה. ודע דבפסחים ע"ג א' ובשבועות י"ב א' איתא ר' יהושע אומר יביא בדמיה עולה יעו"ש אבל אותה גירסא לא ניחא לי מהא דמקשה בתמורה י"ח ב' ומי אמר ר' אלעזר (כצ"ל לפי מה שהוכיח שם התוס' יו"ט) יקרב עולה הוא עצמו ורמינהו תמורת אשם ולד תמורה ולדן ולד ולדן עד סוף כל העולם ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה ר"א אומר ימותו ר' אלעזר אומר יביא בדמיהן עולה בדמים אין הוא עצמו לא עכ"ל ואי איתא דגריס ר' יהושע מאי קשיא ליה והבן (ודע דגירסת התוס' יו"ט דגרס כאן ר' אלעזר מוכרח הוא מהא דאיתא תמורה י"ז ב' אמר שמואל ליקרב ואליבא דר"א יעו"ש והא ר"א ס"ל שם י"ח א' דולד שלמים לא קרב שלמים אלא ודאי הא ר' אליעזר והא ר' אלעזר.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות תמורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה