אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות תמורה· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק א · הלכה יב

הלכה יא

בדה"ב אין וכו'. תמורה י"ג א' ל"א א' תוספתא פ"ג ותו"כ בחוקותי שם.

שנאמר במעשר וכו'. לפי המבואר בש"ס הוא דברי ר' שמעון אבל רבנן נפקא להו מדכתיב קרבן ה' יעו"ש וא"כ יש לעיין למה בחר רבינו דברי ר"ש ולא כרבנן ולכן צ"ל דרבינו היה לו גירסת הלישנא אחרינא שהובא ברש"י דהוא מחלוקת רבי ורבנן ומתניתין כולה ר"ש לכן בחר בדרך משנתינו והבן.

יצא קרבנות וכו'. במשנה שם יליף לה מדכתיב לא יחליפנו ולא ימיר בלשון יחיד ושוב מייתי לה מדאיתקש למעשר יעו"ש. ואין לומר דהוא מחלוקת ת"ק ור"ש דהא לא נזכר זה בש"ס וצ"ל דמדכתיב לשון יחיד שמעינן דאין הצבור והשותפין עושין תמורה אפי' מקרבן יחיד ומהא דאיתקש למעשר ידעינן דאין קרבן שותפין עושה תמורה אפי' ליחיד וכ"ה מדויק לשון המשנה (ועיין תוספתא פ"ק) ומה דאיתא בש"ס לפי שנאמר לא יחליפנו ולא ימיר אותו משמע קרבן יחיד קרבן צבור וכו' ה"ק דמשם לא ידעינן רק דהממיר לא יהיה רק יחיד אבל מ"מ ממהות הקרבן לא ידענו ואולי הוא אף קרבן של צבור ושל שותפין וכ"ה ברור בעיני ודלא כהקרבן אהרן שם אות ג' ד'. הן אמת דלישנא דתו"כ משמע קצת דמדכתיב לא יחליפנו ולא ימיר ממעטינן קרבן דצבור ודשותפין יעו"ש אמנם יש לדחוק (ויותר נכון להגיה ולמחוק תיבת ש"ל וכצ"ל ולא אוציא את הצבור וכו' וכן לא אוציא את יחיד וכו' אבל ראיתי באדרת אליהו שהעתיק התורת כהנים כלשונו ממש ומפרש כהק"א) דכוונתו למה שכתבתי ובזה ניחא לפי מש"כ לעיל ד"ה שנאמר במעשר דר"ש מפרש טעמא דרישא וכלישנא אחרינא שברש"י וא"כ לכאורה יסתור דברי עצמו ולפי מה שכתבתי אתי שפיר שוב ראיתי בתוס' יו"ט שהרגיש ג"כ קצת בזה ועיי"ש ומה שנראה לענ"ד כתבתי.

הוקש למעשר וכו'. בתמורה ג' א' וכלישנא אחרינא ולא כלשון ראשון שם ועיין שם בתוס' דבור המתחיל ומעשר דגן וכו' ובזבחים מ"ה א' איתא שם כלישנא אחרינא והטעם דשם אתי כר"ש ומינה מבואר דאף רבנן ס"ל בהא כר"ש ודלא כר' יוסי ובזה אתי שפיר דפסק רבינו לעיל סעיף ו' דאין קדשי עכו"ם עושין תמורה יעו"ש.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות תמורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה