הר המוריה על משנה תורה, הלכות תמורה· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק א · הלכה ו
קדשי עכו"ם וכו'. זבחים מ"ה א' ועיין במרן בשם ר"י קורקוס ועיין בלח"מ מש"כ בזה ועיין לעיל פי"ח מהל' פסולי המוקדשין הכ"ד מש"כ בזה ועיין לקמן הלכה י"ב מש"כ בזה.
מדברי סופרים וכו'. עיין מרן ואולי יצא לו כן מן התוספתא פ"ק דתמורה עושין תמורה באחרים יעו"ש אך מזה אין ראיה דשם מיירי בישראל עיין תמורה ט' א' וצ"ע. וע"ע בלח"מ מש"כ בזה יעו"ש היטב ודבריו צ"ע דהא התחלת הקדש מקדיש מדאורייתא משא"כ תמורה וא"כ ק"ו דידיה הוא פריכא והבן ונ"ל כי הראב"ד כוונתו ג"כ להשיג ע"ז וע"ז תירץ מרן דמ"מ מדברי סופרים ממיר והבן.
הקדיש בהמה וכו'. תמורה ב' ב' והנה הראב"ד משיג ע"ז יעו"ש והלח"מ הבין דכוונת מרן לומר דמש"כ תמורתו ספק הוא מד"ס ובוודאי ז"א דהא מד"ס ס"ל לרבינו דעושה תמורה רק דבא ליישב שמוכח מהראב"ד שמשיג גם ע"ז דמד"ס ממיר וע"ז כתב מרן דרבינו מפרש דהתם מיירי מדאורייתא כנ"ל דאל"כ עדיפא מינה הו"ל לאקשויי דמדרבנן ממיר בוודאי אף שלא הקדיש בשביל ישראל והבן. גם מש"כ הלח"מ דאם הבעיא מד"ס הו"ל למיפסק להקל יש לעיין לפ"ז. ודע דמלשון רש"י ז"ל משמע דמפרש כהראב"ד דהבעיא הוי בקרבן עכו"ם וכן משמע מלשון הש"ס דאם תפרש דהבעיא הוא על עכו"ם גופיה א"כ הו"ל למיבעי ג"כ בקרבן ישראל אם העכו"ם מצי מימר ביה או לא ועוד דמדקאמר דפשיט ליה מהא דקדשי עכו"ם אלמא דהאיבעיא הוי בקרבן ולא הוי האיבעיא במימר וכן תפרש כל הסוגיא הזו בפשיטות ולדברי רבינו אין נכון לכאורה ויש לעיין בזה ולשיטת התוס' (רשמתי לעיל ה"ד) אתי שפיר אבל לדעת רבינו דאין המקדיש עושה תמורה יש לעיין.