הר המוריה על משנה תורה, הלכות שגגות· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק יב · הלכה א
חטאת קבועה. עיין הוריות ח' א' ב' ט' א' ותוספתא פ"א ותו"כ ויקרא דבורא דחטאת פרשה ד'.
אם שגגו. שם ד' ב' דבמזיד פטורין.
בי"ד הגדול. שם ה' א' וכחכמים (ועיין שם ג' א') ובתוספתא שם פ"א ובתו"כ שם.
והורו להתיר. שם ב' א' ושם ז' ב' וח' א' ותוספתא שם ותו"כ שם ועיי"ש ב' ב'.
ושגגו העם. שם ד' ב' דמזידין פטורין.
ועשו העם. אבל לא עשו פטורין כמבואר שם ד' ב'.
והם סומכין וכו'. אבל אם לא סמכו עליהן פטורין הבי"ד כמבואר שם ב' א' ושם ד' ב' יעו"ש היטב.
שלא עשו וכו'. שם ג' א' ה' ב'.
פטורין מן וכו'. עיי"ש ב' ב' ה' א' יעו"ש היטב.
בע"ז שגגו וכו'. עיין הוריות ח' א' ט' א' י"ג א' יבמות ט' א' יומא נ' א' נ"ז א' זבחים צ' א' (ועיין רדב"ז ח"ה סי' רכ"ב).
מכל שבט וכו'. שם ה' א' וכר' יהודה ובתו"כ שם.
והם נשרפות וכו'. עיין לעיל פ"ה מהל' מעשה הקרבנות הט"ז.
וכל וכו' שנאמר וכו'. עיי"ש ה' ב' דפריך לה מזה יעו"ש וכן הרגיש בזה הלח"מ. ויש ליישב דאי לאו האי קרא הו"א דדוקא י"ב שבטים מיקרו קהל לכן מייתי רבינו האי קרא ודע דבש"ס מייתי שם פסוק ונתתיך לקהל עמים וכו' והקשו התוס' ישנים אמאי לא מייתי קרא דגוי וקהל גוים כו' יעו"ש ובאמת כ"ה בירושלמי שם פ"א ה"ו וכ"ה ברש"י פסחים פ' א' ויש לעיין לכאורה דהא אותו פסוק קאי ג"כ על מנשה ואפרים כמו שפרש"י בריש פרשת ויחי יעו"ש א"כ אכתי הוו שני שבטים וי"ל דגוי קאי על בנימין וקהל גוים קאי על חד מבני יוסף דהשני הוא בכלל יוסף ופשוט ועוד י"ל דלגבי הוראה מיחשב אפרים ומנשה לחד כדאיתא ו' ב' ולקמן פי"ג ה"ב ועוד הא כתב רש"י בחומש דה"ק קהל וגוים וחד קאי אאפרים וחד אמנשה.
שבארץ ישראל. שם ד' ב' ג' א'.
רוב ישראל וכו'. שם ג' א' ה' ב' ותוספתא שם פ"א ותו"כ שם.
שלא חטאו וכו'. שם ה' א' וכר' יהודה ובתוספתא שם ובתו"כ שם.
שבט אחד וכו'. שם ה' ב' מסקינן דלר' יהודה אפי' שבט אחד בלבד שעשה ע"פ הוראת בי"ד הגדול כל השבטים חייבין יעו"ש וכתב שם רבינו דמיירי בשהיה אותו השבט רוב הקהל יעו"ש בפי' המשניות וכ"כ הרע"ב ובהכי ניחא מה שנקט ר"י שם במשנה ז' שבטים יעו"ש משום דמ"מ רובא בעי או רוב מנין השבטים או רוב הקהל אמנם ר' אלעזר ב"ר שמעון ס"ל או רוב השבטים אע"פ שהן מחצית הקהל או מחצית השבטים והן רוב הקהל כמבואר בירושלמי שם פ"א ה"ז ומש"כ רבינו מתחלה בין שעשו רוב ישראל אע"פ שהן מיעוט מנין השבטים היינו משום דהוא פסק כר"י דבשבט אחד שהוא רוב הקהל די ומינה שאם היה רוב מנין השבטים אע"פ שהוא מיעוט הקהל די וכמו רשב"א לשיטתו בירושלמי והבן (כנראה לענ"ד ברור ואם תראה לאחד מן המחברים שכתב קצת באופן אחר לא תשגיח בו).