הר המוריה על משנה תורה, הלכות שגגות· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק י · הלכה ז
מביאין קרבנן וכו'. והראב"ד כתב ע"ז וז"ל א"א אין המלך חייב בשמיעת קול ולא המשיח בטומאת מקדש וקדשיו עכ"ל והנה לבאר דבר זה יש להאריך קצת דהנה בהוריות ח' ב' איתא במשנה וז"ל אין חייבין על שמיעת קול על ביטוי שפתים ועל טומאת מקדש וקדשיו והנשיא כיוצא בהם דריה"ג ר' עקיבא אומר הנשיא חייב בכולן חוץ משמיעת הקול עכ"ל ושם ט' א' איתא וז"ל על שמיעת הקול ועל בטוי שפתים ועל טומאת מקדש וקדשיו בי"ד פטורין והיחיד והנשיא והמשיח חייבין אלא שאין כה"ג משיח חייב על טומאת מקדש וקדשיו דברי ר' שמעון ומה הן מביאין קרבן עולה ויורד ר' אליעזר אומר הנשיא מביא שעיר עכ"ל והנה הסתירה מבוארת דבקמייתא קאמר דהנשיא פטור מכולם ובברייתא קאמר דנשיא חייב ורש"י ז"ל פי' דריה"ג ס"ל דנשיא ומשיח פטור מכולן ור"ע ס"ל דנשיא חייב בכולן חוץ משמיעת הקול ומשיח פטור מכולן מקרבן עולה ויורד אבל מייתי פר על כולן ור"ש ס"ל דנשיא ומשיח חייבין על כולם עולה ויורד אלא שאין כה"ג משיח חייב על טומאת מקדש וקדשיו ולא מלך על שמיעת הקול והנה הראב"ד ס"ל דהלכה כר"ש אבל כולן אינך חייבין קרבן עולה ויורד כהדיוט והטעם דפסק כר"ש משום דבפי"ב דפרה מ"ד סתם משנה כוותיה דר"ש עיין תוס' יו"ט וע"ע הוריות י"ב ב' ויומא ע"ג א' וע"ע בכריתות כ"ו א' דנשיא אין בשמיעת קול.
והנה דעת רבינו ז"ל בפי' המשניות דמשנה קמא מיירי בחיוב פר דמשיח אינו מביא פר אבל מקרבן עולה ויורד לא מיירי ת"ק דמשנה קמייתא ובא ריה"ג והוסיף דנשיא פטור לגמרי וכן משיח (כמבואר בש"ס) ור"ע ס"ל דנשיא חייב בכולן רק פטור בשמיעת קול אבל משיח פטור מכולן ובמתניתין בתרייתא ס"ל לת"ק דמתניתין דנשיא ומשיח חייב בכולן בקרבן עולה ויורד רק דר"ש ס"ל דמשיח פטור על טומאת מקדש וקדשיו יעו"ש בפי' המשניות. ובאמת מאד דחוק הוא דלדבריו הת"ק ס"ל דמשיח ונשיא חייב בקרבן עולה ויורד ופטור מפר ור"ע ס"ל דכהן משיח פטור מקרבן עולה ויורד כמבואר שם א' וחייב בפר כמבואר שם ב' וצ"ע בזה. ואולי יצא לו לרבינו שיטתו דבתו"כ ויקרא דבורא דחטאת בתחלתו איתא וז"ל מכל מצות ה' ולא כל מצות ה' פרט לשמיעת קול ולביטוי שפתים ולטומאת מקדש וקדשיו עכ"ל לגבי כהן משיח וכן איתא התם בפרשה ה' לגבי נשיא וכן איתא התם פרשה ז' לגבי הדיוט יעו"ש וכי היכי דגבי הדיוט פי' אינו בקבועה אבל בקרבן עולה ויורד איתיה ה"נ לגבי כהן משיח ונשיא פי' אין דינן בפר ושעיר רק בעולה ויורד אבל באמת גם מכאן אין הכרע דהתם בפרשה ד' לגבי בי"ד נמי הכי איתא יעו"ש ועיין בכל המקומות בקרבן אהרן שם אבל בירושלמי הוריות בפ"ב ה"ח איתא התם וז"ל כיני מתניתא אלא שאין כה"ג חייב על טומאת מקדש וקדשיו דברי הכל והנשיא על שמיעת הקול דברי ר"ש ומינה משמע דרישא דמתני' קמא הוא דברי תנא אחר ולא דברי ר"ש ואף דרבינו לא ס"ל כהירושלמי בזה משום דהסוגיא דהוריות י"ב ב' מבואר דלא כהירושלמי מ"מ חזינן דרישא הוא ת"ק אחר ולא ר"ש היא (ובאמת יש שם בה"ז ובה"ח הרבה ט"ס לדעתי ואין לעמוד עליהם מתוך הספר ויש לעיין בירושלמי עם פני משה) כ"ז יש לדחוק וצ"ע.
ודע דמש"כ מרן דלהכי פסק רבינו דנשיא חייב על שמיעת קול משום דבמלכי בית דוד מעיד יעו"ש ויש לעיין דהא בעצמו כתב בפ"ג מהל' מלכים ה' ז' דמלכי בית דוד מעידין אותו אבל הוא אינו מעיד יעו"ש (וכ"מ מרש"י דשבועות ל"א א' יעו"ש היטב) ומבואר שם דאפילו לאיסורא אינו מעיד יעו"ש היטב ולא כן הוא דעת רבינו יונה בחי' לסנהדרין ועי' בתוס' סנהדרין י"ח ב' ד"ה מעיד וכו') וא"כ הדרא קושיא לדוכתא ועוד הא בהל' שבועות פ"י ה"א כתב בהדיא דאין המלך חייב וצ"ע ושוב ראיתי בתוס' יו"ט שהרגיש בזה.
והנה הא דפסק דכה"ג חייב על טומאת ביאת מקדש וקדשיו י"ל דיצא לו אולי מהא דשבועות י"ז א' דפריך היכי משכחת לה טמא ששימש במיתה הא חייב כרת על הכניסה יעו"ש ואי איתא הא משכחת לה בכה"ג שפטור על הכניסה אבל אי מהא לא אירייא דהא באותה פרשה נאמרה טומאת עבודה וטומאת קדשים יעו"ש היטב בפרשת אמור וע"כ מיירי באותו שחייב על טומאת קדשים כרת הוא חייב על טומאת עבודה מיתה יעו"ש היטב.
גם מהא דמבואר בשבועות ב' ב' דכהן משיח מתכפר על טומאת מקדש וקדשיו בדם הפר נמי אין ראיה די"ל כמש"כ הר"ש בפרק י"ב דפרה מ"ד יעו"ש דהתם מיירי בענין שא"צ להביא כפרה בפ"ע יעו"ש וכמו דאי' בשבועות ז' ב' ח' א' יעו"ש היטב אבל י"ל דרבינו ס"ל דאם צריך הכהן משיח כפרה על דבר שאין היחיד מביא קרבן כ"ש שצריך כפרה על דבר שהיחיד מביא עליה קרבן ודלא כר"ש ועל כרחך התם מכפר על כה"ג על טומאת מקדש וקדשיו כדמוכח התם בשבועות י"ד א' ובשלמא לר"ש התם י"ל דהוידוי ראשון כנגד ביתו אבל הוא עצמו פטור אבל לר"י התם דהוידוי הוא כנגד שעיר העם והוא לו לעצמו א"כ יקשה ל"ל כפרה על עצמו ובזה לכאורה יובן טעם רבינו דפסק בכהן משיח שחייב על טומאת מקדש וקדשיו והבן היטב (וע"ע בתוספתא שבועות פ"א).
1אמנם בזה דפסק דנשיא חייב על שמיעת הקול באמת לא מצאתי ישוב נכון לזה דלכאורה סתר עצמו למש"כ בפ"י מהל' שבועות וכנ"ל וזה א"א לומר דמש"כ התם מיירי דפטור משעיר זה דוחק גדול וה' יאיר עיני להבין תעלומות חכמה (ודע דמש"כ הלח"מ די"ל דלהראב"ד היה גירסא אחרת בברייתא דמייתי הש"ס ותנא אחר הוא ולא ר"ש יעו"ש היטב באמת בתוספתא פ"א דעדיות איתא שם ר' יהודה במקום ר"ש יעו"ש היטב).
כמו שביארנו. לעיל פ"א ה"ד.
בהל' שבועות. יעו"ש בפ"ג ובפ"ד מהא דשבועת ביטוי ושם פ"ט מבואר משבועת עדות יעו"ש.
מחוסרי כפרה. לקמן פ"א.