אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות שגגות· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק י · הלכה ג

הלכה ב

מביא שלש וכו'. פי"ד דנגעים מ"ז.

שני כבשים. עיין במל"מ שתמה למה לא כתב שיהיו שניהם שוין יעו"ש וכן תמה לקמן פ"א מהל' מחוסרי כפרה ה"ג והנה י"ל דסמך רבינו על מאי דאיתא במשנה פי"ד דנגעים דציפרים צריכין שיהיו שוות ולא כתב גבי כבשים דצריכים שיהיו שוים ש"מ דמתניתין לא ס"ל כך אבל בתו"כ מצורע פ"ב איתיה ואולי רבינו סמך על המשנה טפי וצ"ע בזה. והנה ראיתי בשאלתות פרשת מצורע דכתב דהא דבעינן דצפרים שיהיו שוות היינו שיהיו ממין אחד דוקא ולא משני מינים יעו"ש וזה לא שייך גבי כבשים א"כ ל"ל דבעינן שיהיו שוים דודאי הכי איתא וצ"ע הא במשנה דנגעים מבואר דצריך שיהיו שוים במראה ובקומה ובדמים ובלקיחתן כאחת וכמו שפסק רבינו בפי"א מהל' טומאת צרעת הלכה ח' יעו"ש ועיין בפירוש הרמב"ן על התורה בריש מצורע ששני מינין אפילו בדיעבד פסול יעו"ש היטב ויש לעיין בזה והנה על דין הציפרים יש לעיין מנ"ל דבעינן שיהיו שוים בכל הני דברים הא גבי שעירי יוה"כ כתיב ג' פעמים שני ומינה דרשו שיהיו שוים במראה וקומה ודמים ובלקיחתן כאחת אבל בשני ציפרים לא כתב רק פעם אחת שני ומנין לנו שכל הדברים הללו בם (ואולי זהו טעם השאלתות).
והנה רבינו כתב בנגעים שם בפי' המשניות וז"ל אילו אמר השי"ת ולקח ציפרים לבד היינו לוקחים שתים לפי שמיעוט ציפרים שתים ואמרו שתי ציפרים ירצה בו ההשוייה ביניהם בכל העניינים עוד אמר את הציפור האחת את הציפור החי' הבדילה במעשה שעשה הנה מצוה מן המובחר שיהיו שוים בכל הענינים ואם א"א זה הנה מותר עכ"ל ור"ל לפי שלא הבדילה התורה ביניהם רק במעשה אבל במהותם ממש אחד הם אבל כאן בכבשי מצורע לא שייך זה והנה א"כ הדין נותן שלא יהו שוים רק בדבר אחד (ועיין בתוס' יו"ט שם שהקשה קושייתי יעו"ש היטב והתימה שלא עיין בפי' המשנה לרבינו) וכיון שלא ידעינן באיזה דבר והדבר אינה אלא למצוה בעלמא ולכן השמיט אותם ומ"מ צ"ע בזה. ודע דבציפרים דבעינן שיהיו שוים לכאורה יש לעיין קצת מהא דאיתא בתו"כ שם פ"א ושחט את הציפור האחת הברורה שבשתים יעו"ש והא בעינן שיהיו שניהם שוות ואי מיירי בדיעבד שלא היו שניהם שוות א"כ ל"ל צפור צפור ריבה תיפוק לה מהכא. ואולי לא היה מרבינן מזה אף שאינם שוים בשום דבר דהו"א דמיירי דשוים בקצת דברים ולא בכולם ומ"מ צ"ע בכל זה ואולי רבינו דריש מהכבש הא' שישחוט הברור לאשם אלמא דלא בעינן שיהיו שוים ואי נימא דמיירי בדיעבד א"כ ל"ל כבש כבש ריבה תיפוק ליה מהכבש האחד ואי נימא דצריך כבש כבש אף דלא שוו כלל הא ליתא דמשני כבשים לא ידעינן רק שיהיו שווים בד"א וכנ"ל ולכן דחה את התו"כ מהלכה לגבי מתניתין וצ"ע בכ"ז וה' יאיר עיני.

מביא שני וכו'. שם בתורה ובכריתות י' ב' ובתוספתא שם פ"א.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות שגגות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה