הר המוריה על משנה תורה, הלכות שגגות· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ט · הלכה ג
תשע שנים וכו'. והראב"ד השיגו כיון שהוא פטור היא נמי פטורה ודעת התוס' שם י"א א' ד"ה דהא וכו' כדעת רבינו דאם הוא קטן והיא גדולה חייבת מלקות וכדמייתו בשם התו"כ שם ועיין בלח"מ שהאריך קצת מזה. והנה למש"כ רבינו דהוא ג"כ חייב חטאת לפי דעת התו"כ וז"א בכל העריות א"כ הא דאיתא בתו"כ שם וז"ל כל העריות לא עשה בהם את הקטן כגדול והשפחה עשה קטנה כגדולה עכ"ל והקרבן אהרן נדחק הרבה והגיה שם הרבה ולפ"ז אתי שפיר דה"ק והשפחה עשה קטן כגדול ור"ל אע"פ דהוא קטן מ"מ חייב קרבן כגדול ובתוספתא שם איתא כך וז"ל כל העריות עשה קטן כגדול לחייב על הגדול ובשפחה אם היה קטן הרי אלו פטורים עכ"ל ובודאי הוא ט"ס וצ"ל לחייב הגדול אבל ממה שסיים ובשפחה אם היה קטן וכו' משמע בהראב"ד דלרבינו צ"ל אם היתה קטנה וכו' והבן.