הר המוריה על משנה תורה, הלכות שגגות· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ח · הלכה ג
ועד אחד וכו'. כריתות י"א ב' ועיין השגת הראב"ד מש"כ בזה ובמרן ועיין בתוספתא פ"ב דאפי' אשה מכחשת לאיש ועיין סוטה ל"א ב' בתוס' ד"ה הא וכו' (ועיין תוס' כריתות שם דגזלן גרע מאשה יעו"ש ועיין ר"ה כ"ב א' דגזלן גרע).
אם חטא וכו'. עיין בלח"מ מש"כ בזה התוס' ומש"כ הוא בזה ולענ"ד בחנם נדחק בזה דבוודאי גבי אשם תלוי גופיה יש לדקדק דבאומר איני יודע אין עד אחד נאמן מדאיתא בתו"כ פכ"א וז"ל והוא לא ידע פרט לשאמרו לו אחרים יכול אע"פ שאין מכחיש ת"ל או הודע אליו חטאתו והביא עכ"ל וע"כ מיירי באחד דבתרי פשיטא דכי לא מכחיש נאמנים ועל כרחך בחד ועל כרחך בדאין מכחיש לגמרי דא"כ נפקא ליה מפסוק דלא יקום עד אחד וכמש"כ התוס' התם ועל כרחך מיירי באומר איני יודע דעד אחד אינו נאמן ותרי נאמנים ופשוט לדעתי.
אשת איש וכו'. זה יצא לו מהא דכתובות כ"ב ב' כ"ג א' יעו"ש היטב.
לספק מגורשת. עיין בלח"מ שהכריח שתירוץ התוס' דתירצו בכתובות כ"ב ב' שם בד"ה הבא עליה וכו' שכתב דחזקת דייקא ומינסבה מרעה לחזקה דאשת איש יעו"ש שייך ע"כ בגרושה נמי יעו"ש היטב באמת כ"כ התוס' ישנים בכתובות שם וכ"כ התוס' התם כ"ו ב' ד"ה אין וכו' וכ"כ בתוס' ב"ב ל"ב א' בד"ה אנן וכו' יעו"ש וביבמות פ"ח ב' בד"ה והבא וכו' יעו"ש היטב ומה שהשיג על מהר"י בן לב יעו"ש היטב עיין בשיטה מקובצת בכתובות שם שכתב בשם הקונטרסין סברת מהר"י בן לב ועיי"ש עוד שכתב ג"כ קצת כסברת הלח"מ יעו"ש היטב ומ"מ מה שהשיג אמהר"י בן לב מהא דהתוס' בעצמם הקשו קושיא זאת באמת אין מזה השגה דידוע דהתוס' הם מחכמים שונים ואולי קושיית התוס' אזלא אליבא תירוץ שתירצו בב"ב שם דהסוגיא דכתובות כ"ב ב' אזלא אליבא דס"ד דתרי ותרי ספיקא דאורייתא הוי יעו"ש ולפ"ז לכאורה לא איצטריך סברת התוס' לומר דהחזקה דדייקא ומינסבא מרעה לחזקת אשת איש ואהכי שפיר הקשו התוס' בכתובות כ"ג א' ד"ה מ"ש וכו' אמנם למש"כ התם בכתובות באמת אין כאן קושיא. ודע דלכאורה דברי התוס' דב"ב יש לעיין בזה דא"כ מה הקשו עוד דבחטאת קאי כיון שכתבו דסברא דדייקא מרע לה לחזקת א"א ועל כרחך צ"ל דהתוס' דב"ב פליג על הא דכתובות וכתב דלא שייך מרע לה לחזקה רק בטוענת ברי לי ובודאי היא מתייראת לטעון כך במקום דאיכא מכחישים ויש לה חומר בסופה אבל בבאים שנים ואומרים לה מת ושנים אומרים לא מת אין שייך כאן מתוך חומר וכו' כיון שאינה אומרת ברי לא קנסוה חכמים וא"כ שפיר הקשו א"כ לית כאן דייקא אבל התוס' דכתובות ויבמות ס"ל דכל מקום איכא דייקא ביש תרי לגבי תרי והבן ועדיין יש לעיין בזה ובאמת אין כאן עיקר זה המקום. ודע דאע"ג דדעת רבינו דכל ספק מה"ת לקולא מ"מ בעד כנגד עד אע"ג דחזקת דיקא ומינסבא מרע לחזקת א"א מ"מ הוי כספק שתי חתיכות וחייב אשם תלוי דלא מהני סברא דמרע רק דלא נוקמה לחזקת א"א דליהוי כודאי אבל מ"מ הוי ספק מה"ת והבן ועיין ירושלמי יבמות פ"י ה"ג ופ"ב דכתובות ה"ב יעו"ש.