הר המוריה על משנה תורה, הלכות שגגות· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ז · הלכה יב
גחלים בשבת וכו'. כריתות כ' א' תוספתא פ"ב דשבת וירושלמי שם ה"ה.
לכבות ולהבעיר וכו'. שם בש"ס אבל אם היה מקלקל בהבערה פטור כדפסק רבינו בפ"א מהל' שבת וכן אוקימתא דאוקמא דפליגי בהבערה אם לחלק יצאת או ללאו כבר מבואר דס"ל דלחלק יצאת ולכן כתב רבינו דבנתכוין להבעיר ולכבות חייב ולא מיירי בנפח דמקלקל הוא אבל מ"מ יש לעיין קצת אמאי לא כתב דבנפח פטור על ההבערה וכן אמאי לא כתב דבכוונתו להקדים דבר אחד על של חבירו פטור וכאוקימתא דרבא ואולי סמך על מש"כ כל דין במקומו ולא כתב כן רק אף דעשה דבר אחד מ"מ חייב שתים ויש לעיין בזה.
להתחמם מהם וכו'. שם בכריתות ב' ושם בירושלמי ובתוספתא ועיין מרן שכתב דהוי פסיק רישיה יעו"ש ותמיה לי מילתא דלמה לא הזכיר שעל כרחך כן הוא וכמש"כ התוס' שם בד"ה ס"ל וכו' יעו"ש היטב וע"ע בתוס' שבת מ"א ב' ד"ה מיחם וכו' יעו"ש היטב וביומא ל"ד ב' ד"ה הני מילי וכו' יעו"ש ובהכי אתי שפיר דבכריתות שם איתא דת"ק ס"ל כר' שמעון דבר שאין מתכוין פטור ור' אלעזר בן צדוק ס"ל כר' יהודה דאמר דבר שאין מתכוין חייב יעו"ש ובאמת הדבר תמוה דהא בכל דוכתי מבואר דר"י ס"ל דדבר שאין מתכוין אסור ור"ש ס"ל שרי אבל חייב לא שמענו וכבר נתעורר שם על הגליון בזה ומכח זה הכריחו התוס' דהוי פסיק רישא (הן אמת דבשבת ויומא העתיקו התוס' אסור ומותר יעו"ש) אבל לפי מש"כ התוס' אתי שפיר דבדבר שאין מתכוין כהאי דהוי פ"ר ולא נשאר רק הטעם דהוי מלאכה שא"צ לגופה לר"י חייב ולר"ש פטור ויותר נראה לפרש דרבינו מפרש כן דברי רב אשי דכריתות דמיירי דחתה בהן להתחמם ומ"מ הוי מלאכה שא"צ לגופה כיון דבלא"ה היה בהן הרבה אש כדי להתחמם ומ"מ חייב דהוי פ"ר ומלאכה שא"צ לגופה חייב עליו אבל אם היה מחתה אותם כדי לכבות והובערו מאליהן י"ל דהוי פטור על ההבערה דהוי פ"ר דלא ניחא ליה אבל במחתה ע"מ להתחמם אע"ג דמ"מ א"צ לזה דבלא"ה יש די להתחמם מ"מ לא מיקרי לא ניחא ליה והברייתא דחתה גחלים ע"מ להתחמם לא הביא כלל משום דנכלל במה שלמעלה ואולי לא הוה גורס רב אשי אמר כגון שנתכוין לכבות וכו' רק ה"ג רב אשי אמר שהובערו מאליהן ודוחק קצת יהיה איך שיהיה סברתי לכאורה טובה דבנתכוין להתחמם חייב תרי ובנתכוין לכבות י"ל דאינו חייב רק על הכבוי לבד ועיין בשבת ע"ה א' יעו"ש היטב.
והלח"מ כתב דמיירי בנתכוין ממש ומביא ראיה מהא דפ"א דשבת יעו"ש ובוודאי תמיה לי טובא דלמה לא הזכיר דברי התוס' ובאמת מפ"א דשבת ליכא ראיה דשם אין מיירי מפסיק רישא אבל בפ"ר חייב אע"ג דלא מכוין ודע כי בירושלמי שם בשבת איתא וז"ל הבעיר ובישל אית תניי תני חייב שתים אית תניי תני חייב אחת מאן דמר חייב שתים אחת משום מבעיר ואחת משום מבשל ומאן דמר אחת היידא היא ר' יודה אומר משום מבעיר ר' יוסי אומר משום מבשל וקשיא על דר' יוסי הבערה לימדה על כל המלאכות שבתורה אינו חייב משום מבעיר אלא משום מבשל עכ"ל והנה באמת תמוה היא הא ר' יוסי ס"ל הבערה ללאו יצאת (שבת ע' א' יבמות ו' ב' ל"ב ב' סנהדרין ל"ה ב' ס"ב א' כריתות כ' א') וכן תמה שם הש"ק ושם לקמן בירושלמי זר ששימש במקדש בשבת וכו' ר' יוסי אומר שתים ר"ש אומר אחת מאן דמר אחת משום זרות ומאן דמר שתים אחת משום זרות חורנייתא למה משום שחיטה והרי שחיטה בזר כשרה אלא משום הילוך זריקה וקבלה אינה אלא שבות הוי טעמא אלא משום איכול איברים ופדרים שהיו מתאכלין ע"ג המזבח כל הלילה על דעתיה דר' יודא דו אמר משום מבעיר ניחא על דעתיה דר' יוסי דו אמר משום מבשל מה בישול יש כאן מכיון שהוא רוצה באיכולן כמבשל הוא עכ"ל (והוא דלא כמסקנת הש"ס דיבמות ל"ג ב') ותמה שם השיירי קרבן דילמא הא דחייב ר' יוסי שתים אחת משום זרות ואחת משום הבערה ותירץ דר' יוסי ס"ל הבערה ללאו יצאת יעו"ש ומשמע מכאן דהבין דחייב שתים היינו חטאות וצ"ע דהא על זרות ליכא משום חטאת דאין כאן אלא מיתה בידי שמים כמש"כ רבינו לעיל פ"ט מהל' ביאת מקדש ה"א וע"כ אינו חייב חטאת רק מלקות עיין מל"מ לעיל פ"ב מהל' ביאת מקדש ה"ב יעו"ש א"כ הדרא קושיא לדוכתא אמאי לא קאמר משום מבעיר ובאמת גם בסוגיא דיבמות שם יש לעיין אמאי לא קאמר משום הבערה ולמלקות ואף דס"ד דמשום שבת היינו חטאת קאמר מ"מ למסקנא אמאי לא תירץ כן והנה זה על כרחך מוכרחין אנו לומר כפי' התוס' דשם דשבת מיקרי איסור קל ובזה יש ליישב ג"כ דברי הירושלמי וזה יש להעמיס בכוונת הש"ק דכיון דללאו יצאת א"כ מיקרי איסור קל ועיין בחי' הרמב"ן יבמות שם ושם במאירי יעו"ש היטב.
אמנם קושיא הראשונה קשה טובא ובפרט לדברי הרמב"ן בשבת שם ק"ו א' שהעתיק לשון הירושלמי דלעיל מינה ומשמע שם דגם בירושלמי הגירסא דר' יוסי ס"ל דהבערה ללאו יצאת יעו"ש א"כ קשה טובא וצ"ע אם לא שיש ט"ס בירושלמי וצריך להגיה במקום ר' יוסי תנא אחר ואכתי יקשה טובא בזה וה' יאיר עיני (ובבאורי לירושלמי כתבתי שר' יודא ור' יוסי הם אמוראים ור"ש ור' יוסי הם תנאים).