הר המוריה על משנה תורה, הלכות שגגות· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ג · הלכה ח
ואח"כ נעשה וכו'. נדרים ל"ו א' סנהדרין מ"ז א' הוריות י"א א' כריתות ז' א' זבחים י"ב ב' ואיתא שם הטעם דס"ל דבע"ח נדחים ורבינו ס"ל דבע"ח אינן נדחים וכמש"כ מרן ולכאורה קשה דהא כבר כתב לעיל בפט"ו מהל' מעשה הקרבנות ה"ד דבדחה בידים אף רב מודה דבע"ח נדחים יעו"ש וכ"כ לעיל פ"א מהל' פסולי המוקדשין הכ"ד יעו"ש א"כ הכא בנשתמד באמצע והו"ל דחייה בידים א"כ אמאי לא נדחו הכא ואולי לפי שבידו לחזור הוי בידו ולכן אע"פ שנראה ונדחה אינו דחוי ובנשתטה הוי הטעם דנדחה ממילא וע"ע בפ"ד מהל' קרבן פסח ה"ד והלכה ט' מש"כ בזה ואכתי צל"ע.